דיני איכות הסביבה

הקדמה – דיני איכות הסביבה

מהו זיהום סביבתי?

אין הגדרה מסוימת לנושא, אך ניתן למצוא שתי גישות לעניין :

  1. הגישה אקולוגית – (הכי קיצונית) טוענת כי כל שינוי במצב הטבעי זהו זיהום הסביבה או כל שינוי שנעשה ע"י אדם.
  2. הגישה הרווחת ע"י האנשים – זיהום סביבתי הינו כל מעשה הפוגע בסביבה במידה הפוגעת בבריאותם של אנשים או כל שינוי בסביבה מפעולות של בני אדם שאנו רוצים להפסיק – זוהי הגדרה שאינה הגדרה טבעית אך משרתת את הצורך

 

מטרות דיני איכות הסביבה:

  • הענשה – ענישת האחרים הגורמים לזיהום.
  • תיקון כשל השוק -לוודא שמי שמקבל החלטות לוקח בחשבון את כל היתרונות והחסרונות של תוכניתו ואז נוכל להגיע לאיזון המתאים.
  • גילוי והעברת מידעלתקן את חוסר המידע, יש למצוא את מקור הבעיות ולבנות שיטה של חוקים המטפלים בעניינים הללו.

 

שיטות שונות לטפל בבעיות סביבתיות:

  • תביעותבנזיקין, ע"ס חוקים סביבתיים ובעילות אחרות.
  • קביעת תקנים בחוק ואכיפת החוק .
  • החלטת חובת תשלום על המזהם – לדג' : מפעלים המזהמים את איזור מפעליהם יחויבו לשלם בעד הנזק שהם גורמים ובכך אנו מתקנים את כשל השוק.
  • תשלומים למזהם לא לזהםהכוונה לשלם כסף למקור המזהם ע"מ שינקוט באמצעים מונעי זיהום(לדג': התקנת מתקנים מונעי זיהום) יש לציין כי מדובר בהוצאות רבות.
  • שיפור מחקר סביבתי. – ישנם מחקרים שמטרתם לשפר ע"י מחקר.
  • שיפור חינוך סביבתי והעברת מידע – שיפור חוסר מידע.
  • תכנון סביבתי – תכנון ראוי ומתאים אשר יוביל לשיפור באיכות הסביבה.
  • עידוד השקעות בשוק הפרטי שהן לטובת הסביבה.
  • ייצור שוק למוצרים ידידותיים לסביבה.
  • עידוד למערכות ניהול שהן מונעות גרימת זיהום – ביקורת סביבתית.
  • עידוד הביקוש לביטוח סביבתי.

 

בעיות סביבתיות מוכרות

  • זיהום אוויר: מידע מעיתונות, אסטמה.
  • זיהום מי תהום ומי שתייה, מי ים: לומדים על כך מכלי התקשורת.
  • קרינה של אנטנות לסולריות: אין הסכמה של מומחים אם האנטנות של אכן גורמות לסרטן או לא.

הבעייתיות : יש בעיה נוספת: מדובר בקרינה לא רק מהאנטנות, אלא גם ממכשירי הפלאפונים עצמם ויש הטוענים כי ככל שהאנטנה יותר קרובה אליך יש פחות קרינה מהמכשיר ולכן זה דבר מסובך מאוד.

  • זיהום מכלי רכב.

 

מדוע יש לנו בעיות סביבתיות למרות החוקים והתקנות הקיימים?

  • חוסר יישום החקיקה.
  • בעיה עם אכיפה.

רוב התקנים שלנו נובעים מאירופה, בעיקר מגרמניה שהתקדמה רבות בנושא.

 

 

מה ישכנע מפעל מזהם להפחית את הזיהום?

  • לחץ הצרכן – יש קשיים עם כך כיוון שמדובר אולי במצרך חיוני אי אפשר להתעלם מהצריכה אם אין אלטרנטיבה. לדוגמא: חברת חשמל.כדי להפעיל לחץ של צרכנים צריך התארגנות של הצרכנים וזה בעייתי – ההוצאות הכרוכות בכל ההליך.

 

ראינו את זה בסרט, לאפשר לשלוכטמן לדבר עם ההורים של הילדים שנפגעו צריך לארגן ישיבות, להגיע להסכמה עם ההורים, הוצאות של זמן, לחץ, פגיעה בנפש כל זה מהווה דוגמא גם לקושי בארגון של צרכנים רבים.

 

  • התערבות התקשורת – יש הרבה כוח לתקשורת – למשל חב' אגד צבעה את האוטובוסים כדי לגרום לאנשים לחשוב ש"אגד" שומרת על איכות הסביבה.
  • תביעות בנזיקין + פיצויים כספיים – תביעות נזיקיות יכולות לשנות התנהגות של גרימת זיהום אם מספיק אנשים יכולים לתבוע נ' החב' פיצויים

 

למשל חולי אסטמה יכולים לתבוע את מי ומה שגרם לכך, את החב' המזהמת. במסגרת הגשת התביעה בנזיקין ניתן להגיש תביעה ייצוגית.

 

 

 

 

 

 

 

 

הקשיים בהוכחה בנזיקין סביבתיים

 

 

תרגיל 1

 

הקשיים בהוכחה בנזיקין סביבתיים

 

 

א.  מה היו הקשיים שעו"ד שליכטמאן נתקל בהם בתביעתו?

ב.  מדוע הרשות לשמירת איכות הסביבה (Environmental Protection Agency)

בארה"ב הצליחה לחייב את החברות לנקות את קרקע, דבר שעו"ד שליכטמאן לא

הצליח לעשות?

 

אומר כך אף לפני כי סדר דין פלילי מתמקד לא רק אלא גם באיכות הסביבהנהיגה בשכרות, שהם למעשה מרכיבים את דיני העונשין

  • שאלה א'
  • איתור הנתבעים הספציפיים – חיפוש אחר ראיות רלוונטיות להוכחת אחריותו של הנתבעים לנזק.
  • השקעה כספית אדירה מבלי לדעת אם יצליח להוכיח כי הנתבעים אכן אחראיים לנזק – בתביעות אזרחיות, התביעות לא משולמות מראש, אלא ע"י הנתבע, במידה ואכן ימצא כי הוא אחראי לנזק.
  • בשל ההוצאות הכספיות האדירות, הזמן הדרוש להוכחת חבותם של האחראיים לנזק ובשל חוסר הוודאות בהליכי התביעה ותוצאותיה – העו"ד "זכה" להתנגדות, לאורך כל הדרך, מצד שותפיו למשרד.
  • העסיק צוות גיאולוגיים ע"מ לנסות להראות ולהוכיח שאכן יש קשר בין הזיהום הימי לקרקע ומשם למים שנשאבו לבתיהם של האזרחיים ובנוסף איתור פסולת שנקברה באדמה וחקירת השפעותיה – השקעה כספית וזמן רב מאוד.
  • עדים – איתור עדים רלוונטיים שמוכנים להעיד (חלקם נדרשו להעיד נגד מעסיקיהם ולסכן את עצמם ואת משפחותיהם).
  • איתור בעלי הקרקעות של המפעילים – ניסיון לבחון האם הם אחראיים בפועל או שמא הקרקעות בידיהם של אחרים (שטחים מושכרים) ואם כן מהו הדין?
  • לאחר שאותרו החברות האחראיות לנזק, החל הניסיון הקשה והסבוך לאיתור האחראיים הספציפיים בחברה שגרמו לזיהום עצמו (אם כי פיזית/שנתנו הוראות לביצוע בפועל).
  • במהלך המשפט – ביהמ"ש הציב בפניו שאלות ספציפיות לגבי תאריכים ספציפיים שבהם החל הזיהום, דבר אשר קשה להוכחה וודאית.
  • דילמות – נאלץ, מס' פעמים, להתמודד עם השאלה הקשה, לאור כל הקשיים שפורטו לעיל, מה רצונו הכסף או הצדק והאמת בפרשה.

 

 

האם זה אפשרי לקבל פיצויים בתביעות נזיקיות?

התביעה של שלוכטמן (בסרט) הייתה נזיקית הוא לא הצליח. רק סכום קטן של כסף. וזה לא מספיק השפיע על החברות המזהמות. שלוכטמן לא הצליח להוכיח שיש מקום להטיל חובה על החב' לשלם פיצויים.

 

מהו הקושי בתביעות נזיקיות?

ישנו קושי בהוכחת קש"ס, לדוגמא בסרט הם הצטרכו להוכיח שבתקופה שהילדים שתו את המים, המים היו מזוהמים. ודבר זה היה קשה במיוחד להוכחה. גם אם ידוע שהמים מזוהמים היה קושי להוכיח שהחב' הספציפיות גרמו לזיהום. בנוסף, הם לא הצליחו להוכיח שהחב' הן אלו שזרקו דברים בסביבה. היה קשה למצוא עדים שיעידו על מה שארע בחברה, כיוון שהם לא היו מוכנים להעיד לאור העובדה ש"פחדו" על מקום עבודתם. בנוסף, תביעה מסוג זה עולה הרבה מאוד כסף.

 

בסרט הייתה התנגשות בין אינטרס עו"ד לבין אינטרס הלקוחות. ואסור לעו"ד לשים עצמו במצב שהוא לא מזדהה באופן מקצועי עם הלקוח.

היה קושי להוכיח שהחומר בסביבה גרם לבעיות של הילדים שאלו בסרט את ההורים האם הילדים אוכלים חמאת בוטנים כיוון שידוע שחמאת הבוטנים מסרטנית וע"י כך רצו להוכיח החב' כי החמאה היא זו שגרמה לסרטן, כמו כל דבר אחר שיכול לגרום לכך.

 

  • שאלה ב'

משרד ה- E.P.A   בארה"ב:

זהו משרד הגובל למשרד לאיכות הסביבה בארה"ב. ה-E.P.A הצליחו בסרט לחייב את החברות לנקות את הזיהום, ולמנוע זיהום בהמשך.

 

  • לא הייתה מוטלת על המדינה החובה להוכיח קש"ס. אפשר לקבוע בחוק שפעולות פרטיות מסוימות אסורות בלי צורך להוכיח שכל פעולה במסגרת האישור גורמת נזק לאיש מסוים. כאשר מישהו תובע בנזיקין עליו להוכיח שאותו נתבע גרם לפגיעתו. אין צורך לעשות זאת בתביעה ע"י המדינה. המדינה מוסמכת להחליט שפעולות מסוימות מזיקות לציבור בלי צורך/חובה לזהות את האנשים הספציפיים שנפגעו. להכריז בגדול שזה פוגע.

 

על הבסיס הזה אפשר לקבוע תקן. אפשר לתבוע בתביעה אזרחית מטעם המדינה חברה המפרה את התקן. בלי להראות קש"ס בין הפעולות של הנתבע/הנאשם לבין הנזק, אלא רק להוכיח שאותו נתבע/נאשם עשה משהו שאסור לעשות. זה הרבה יותר קל וזהו היתרון של המדינה.

 

במדינה בארה"ב אמרה עברת על חוק חומרים מסוכנים, לא טיפלת בפסולת מסוכנת כראוי, לא צריך להוכיח קש"ס פגיעה בילדים, עברתם על החוק ולכן ניתן להטיל קנס, להטיל צו שינקו את הזיהום. החברות דעו זאת וניקו את כל הזיהום, ברגע שהייתה הוכחה שהם זרקו את החומר המסוכן.

 

  • הרשות יכולה הייתה לספוג את ההוצאות הכספיות, דבר שעו"ד לא יכול היה להרשות לעצמו יותר.
  • הרשות הינה גוף גדול, הכולל עובדים רבים המתמחים בכל הקשור לשמירה על איכות הסביבה ולכן היה לרשות קל יותר, בשל המיומנות בנושא, להוכיח ולענות על השאלות הספציפיות הנוגעות לגורמי הזיהום ולנזק הסופי, שהעמיד השופט בפני עו"ד בביהמ"ש.
  • הרשות ביססה את תביעתה בעיקר על חוקים סביבתיים להבדיל מהעו"ד שביסס את תביעתו על חוקים נזיקיים.

 

לסיכום:

התביעות הנזיקיות הן חשובות. עד היום, זוהי הדרך כמעט היחידה לקבל פיצוי עבור נזק שכבר נגרם. ועדיין עד היום התביעות הנזיקיות חשובות. יש מקרים בהם חשוב להגיש תביעה נזיקית נגד בעיה סביבתית, אך הפתרון הזה מוגבל בעקר כתוצאה מהבעיה להוכיח קש"ס.כאשר עו"ד שוקל להגיש תביעה עליו לחשוב אם יוכל להוכיח קש"ס.

 

היתרון והחיסרון בתביעה נזיקית :

  • יתרון לתביעות המדינה.
  • חיסרון הוא שהתביעה ע"י המדינה לא נותנת פיצויים בד"כ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פקודת הנזיקין – תביעת המטרד

מטרד ליחיד ומטרד לרבים (לציבור):

  1. הרעיון הבסיסי – לתת פיצוי לאדם שנפגע, הוא מקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו מהמזהם.
  2. הפנמת השפעות שליליות חיצוניות – זה מתקן את כשל השוק. (כלומר, יגרום למקור לקחת בחשבון את השפעת התנהגותו השלילית לסביבה).

לדוגמא: אם החולה יכול להגיש תביעה בעילה של מטרד נגד מקור, אותו חולה יקבל מהמקור פיצויי. איך זה משפיע על הנהלת החברה/המקור?  ע"י כך גרמנו להפנמת ההשפעות השליליות. כעת הבעלים של המקור יקחו זאת בחשבון כיוון שזה רלוונטי להם, זה משתלם להם כעת (לקחת בחשבון באופן קבוע את השפעותיהם השליליות ולא ל"חכות" לתביעה ואז לשלם כפול. לכן, תביעה בגין מטרד יכולה לתקן את כשל השוק.

 

על מנת לתקן את כשל השוק ע"י הגשת תביעה בעילת מטרד יש צורך ב:

א) עילה קיימת.

ב) שהתובע יגיש את התביעה.

ג) שהתובע הנפגע יקבל פיצוי מלא.

 

אם התנאים הנ"ל לא מתקיימים אז אנו לא יכולים לתקן את כשל השוק ע"י תביעה למטרד.

 

מטרד ליחידס' 44 לפקודת הנזיקין

ס' 44 לפקנ"זמטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

 

תנאי הסעיף :

  1. "הפרעה של ממש" – כאשר מדברים על זיהום קיים קושי בתהליך ההוכחה.
  2. "הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין" לא כל פגיעה נחשבת בגדר מטרד.
  3. "יש להתחשב במקום וטיב השימוש" – אם יש תחנת כוח שפוגעת במקרקעין של תושב רחוק ממקום התחנה  –  אז לפעמים יש בעיה בהוכחה.

לדוגמא :

חומר חלקיקי נפלט ממפעל ופוגע בילדים העוברים קרוב למפעל בדרך לביה"ס האם ההורים יכולים להגיש תביעה במטרד ליחיד?

ברור שהם לא יכולים !!!

 

  • קושי בהוכחה – ישנם קשיים בהוכחה שזיהום הנתבע גרם לנזק לתובע.
  • משך הזמן עד לגילוי הפגיעה – במקרים רבים חומרים המזהמים משפיעים על הגוף באופן שאנו לא יכולים לזהות את ההשפעה וזה רק אחרי 10 שנים או לפעמים 20 שנה רואים את התוצאה, המחלה. כך שיש זמן ארוך בין החשיפה ויכולת לזהות את הנזק. כך שאם מישהו מגיע ואומר אני חולה כתוצאה מהחשיפה, אני צריך לבדוק מה קרה לפני 20 שנה וזה קשה להוכחה.
  • קשה לדעת לאיזה חומר החולה חשוף, לאיזו תקופה ולאיזה ריכוז של חומר

החולה בד"כ חשוף להרבה גורמים היכולים לגרום לנזק.

 

לדוגמא: יש כל מיני סוגים של סרטן שחשיפה לחומרים שונים יכולים לגרום לאותו סוג סרטן ועל כן יש קושי בלדעת ולהוכיח שזיהום ממפעל ספציפי גרם לאותו סרטן.       קושי זה מוביל גם לקושי במחקר באפידמיולוגיה (המדע הבודק את בריאות הציבור וגרימת מחלות בציבור כולו) המחקר עצמו מאוד קשה. ברוב המקרים אנו יודעים שיש קשר בין החשיפה והנזק (המחלה) למשל, כאשר מתגלה סרטן נדיר באוכלוסייה הכללית. אך, קשה לבדוק את אותה אוכלוסייה במשך זמן ארוך, קשה לדעת לאיזה גורמים אחרים אנשים חשופים ועל כן קשה להוכיח את הקשר – בין החשיפה לאותו חומר (ספציפי) לבין הנזק. מה גם שבמחקר הנ"ל מדובר בעסק מאוד יקר.

 

  • תקופת ההתיישנותס' 89 לפקנ"ז מאפשר לנו לספור את תקופת ההתיישנות מהתקופה שבה נתגלה הנזק אבל ההגבלה פה היא של 10 שנים מיום גילוי הנזק.              במקרים סביבתיים 10 שנים יכולים להיות דבר שלא מספיק – ההוכחה מאוד קשה.

 

דוגמא לבעייתיות בתקופת ההתיישנות: פליטות אוויר ממפעל גורמות לשינויים בתאים של אנשים הגרים קרוב למפעל. בד"כ אין ביכולת הרופאים לבדוק שינויים מסוג זה. אחרי 20 שנה כל האנשים עם התאים המושפעים יהיו חולים בסרטן. אך אחרי 20 שנה עפ"י הס' הנ"ל לא יוכלו לתבוע את המפעל במטרד ליחיד.

 

  • ס' 74 לפקנ"ז – בית המשפט לא ייתן ציווי, אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים.

 

בפס"ד אתא נ' שוורץ – מגוון מפעלים שגרמו לרעש. מדובר במטרד ליחיד – רעש. הסעד הוא פיצויים או צו מניעה.

 

השאלה הינה כיצד לאזן את הנתונים הכלכליים? יש להוציא צו מניעה אלא אם כן כל תנאי ס' 74 מתקיימים.

 

במקרה שהוצא צו מניעה הנתבע יכול לחזור לביהמ"ש במידה ש:

  • אם הוא יכול להוכיח שאין טכנולוגיה למניעת המטרד.
  • הוא מוכיח כי הנזק שנגרם לו (לנתבע) גדול מהנזק שנגרם לתובע.

 

 

  • ס' 48(ב) לפקנ"זשימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לעניין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום חד- פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק-ממון.

 

דוגמא לבעייתיות בשימוש במקרקעין לטובת הציבור: חומר הנפלט לאוויר ממפעל פוגע בבריאות של התושבים הגרים קרוב למפעל. בעלי המפעל התקינו את האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר למניעת הפליטות. אבל הפליטות הורדו רק ב-50%.           האם התושבים יכולים לתבוע את בעל המפעל המטרד ליחיד ולקבל צו מניעה או פיצויים?   ברגע שאנו במצב של אי וודאות ויש טענות לכאן ולכאן אז יש לנו בעיות בניסיוננו לתקן את כשל השוק. זה יכול לתת תרופה בכמה מקרים לנתבעים אך לא לכולם. ברוב המקרים בעיות סביבתיות לא גורמות לסרטן אלא לבעיות יותר קטנות כמו קשיי נשימה להרבה אנשים. אם הפגיעה היא קטנה, הסיכוי להגיש תביעה ולהצליח בה הוא קטן.

 

סיכום תביעות במטרד ליחיד בעניינים סביבתיים:

  • מתאים במקרים ספציפיים.
  • בעיות הוכחה.
  • לא כל הנפגעים יגישו תביעות וגם מי שתובע סיכויי הצלחתו בתביעה נמוכים הם.
  • אין ציפיות של הפנמת כל ההשפעות השליליות החיצוניות.

 

מטרד לציבורס' 43 לפקודת הנזיקין

לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא

(1) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, לשם מתן ציווי;

(2) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק-ממון.

 

הבעייתיות עם מטרד לציבור :

  • ברוב המקרים זה לא מתאים כ"כ לבעיות סביבתיות.
  • יש קושי להוכיח שהמזהם גרם לנזק (בדומה לתביעת מטרד ליחיד – ראה לעיל).

 

 

לסיכום הקשיים בתביעות עפ"י הפקנ"ז:

1) שימוש בנסיבות המתאימות – השימוש בעילות הנזיקיות אינו מתאים לכל מקרה.

2) הוכחה.

3) הוצאות גבוהות לתובע יחיד.

 

דוגמא לקשיים ניתן למצוא בפס"מ 1153/00 חיפה ספינה כרמלית שייט קייט ותיירות בע"מ נ' חיפה כימיקלים.

 

 

 

 

 

 

פקודת הנזיקין ונזקים סביבתיים

 

השפעות חיצוניות שליליות:

 

כאשר אני עושה דבר שגורם לתוצאות לוואי שאני לא צריכה להכיר בה, אז ההשפעות השליליות האלה הן קיצוניות, במובן שאני לא חייבת לקחת אותן (את ההשפעות) בחשבון בקבלת החלטותיי.

 

בואו נניח שחברת החשמל יכולה להטיל על התושבים נזק הקשור לזיהום. ונניח שחב' החשמל תצטרך לשלם מחיר יותר גבוה אם תשתמש בדלק שמזהם פחות. בשביל חב' החשמל להפחית את הזיהום זה עולה הרבה כסף. אך מאידך, אולי זה עולה הרבה פחות מכל ההוצאות הכרוכות במחלות הנגרמות מהזיהום. לכן אולי בכלליות שווה למנוע את הזיהום. אבל, חב' החשמל לא תשלם את אותן ההוצאות למניעת הזיהום. אך, אם כל אחד שנפגע יוכל לקבל פיצויים מחב' החשמל אז אולי חב' החשמל תתחיל לשלם עבור הנזק. התוצאה פתאום תשתנה שכן אם ההוצאות למניעת הזיהום זולות מהפיצויים שחב' החשמל צריכה לשלם לאנשים, אזי יהיה בוודאי כדאי לחב' החשמל למנוע את הזיהום. אבל אם כל התביעות בנזיקין לא מצליחות מהסיבות שדנו בהם בתרגיל מס' 2. חברת החשמל תצטרך לשלם פיצויים וגם לא יהיה לה אינטרס לתקן את הזיהום והנזק יישאר כהשפעה שלילית חיצונית עבור חברת החשמל, חיצונית כלפי חב' החשמל, היא לא צריכה לקחת זנק זה בחשבון. אך אם חב' החשמל תצטרך לשלם פיצויים, יהיה לה עדיף כבר לשלם למניעת הזיהום ואז זוהי תהפוך להשפעה שכן צריך לקחת בחשבון, כבר לא נזק חיצוני.

 

 

חיצוני = כי זה לא משפיע על קבלת ההחלטות.

שלילי = הרי כי מדובר בנזק.

 

אם אנשים תובעים את חב' החשמל והיא משלמת פיצויים, חובת תשלום הפיצויים גורמת להפנמת הנזק, היא צריכה לקחת את זה בחשבון בקבלת ההחלטות כיוון שהיא משלמת על הנזק הזה פיצויים. אם התביעות הנזיקיות היו מצליחות זה היה גורם להפנמה של נזקים אלו, אך ראינו שקשה להשתמש בפקנ"ז על מנת לגרום להפנמת הנזק.

 

כיצד מערכת החוקים הסביבתיים מסייעת לנו?

אם אנו רוצים לשכנע חברות, מפעלים, אנשים הגורמים לזיהום למנוע את הזיהום, אנו צריכים להשתמש בכלים אחרים, וזו הסיבה שיש לנו חוקים סביבתיים. אם כל אחד שנפגע היה מגיש תביעה בנזיקין ומקבל פיצוי לא היה צורך במערכת החוקים הסביבתיים. החוקים הסביבתיים באים לתקן את העובדה שלא ניתן לקבל פיצוי.

 

מאידך, השנה נלמד את מערכת החקיקה הסביבתיים ונראה שגם מערכת זו איננה מושלמת ויש עימה בעיות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל מס' 2- פקודת הנזיקין ונזקים סביבתיים

 (טענות אפשריות בנושא פקודת הנזיקין ונזקים סביבתיים)

תרגיל 2

 

בנושא פקודת הנזיקין ונזקים סביבתיים

 

את/ה מייצג את יעל, תושבת תל אביב- יפו. בנה של יעל, משה בן 7 שנים, סובל ממחלת נשימה אסטמטית. לטענתה של יעל, מחלת הנשימה הזו נגרמה מפני שבנה נושם אוויר מזוהם. יעל רוצה להגיש תביעה נגד חברת החשמל המפעילה את תחנת הכוח בתל אביב, נגד קואופרטיב דן, ונגד קואופרטיב אגד ולקבל פיצוי עבור הוצאות הטיפול הרפואי בבנה וגם עבור פגיעה באיכות החיים שלו.

 

יש בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים יומיים על איכות האוויר בתל אביב ומהנתונים עולה שבמספר ניכר של ימים האוויר מזוהם. מקורות של הזיהום כוללים מפעלי תעשייה, תחנת הכוח, וכלי רכב באזור. כמו כן, מקורו של חלק מהזיהום הוא מאזורים אחרים של הארץ.

לאחרונה בוצע סקר בנושא "השפעות של זיהום אוויר על בריאות בערים בישראל". סיכום תוצאות הסקר מצורף בזה.

 

האם ניתן לקבל את הפיצויים הנתבעים על ידי יעל עבור בנה בתביעה לפי פקודת הנזיקין? לפי איזה סעיף או סעיפים?יש לעיין בסעיפים הרלוונטיים של הפקודה הנמצאים בחוברת החוקים של הקורס.

 

מה הם הקשיים שיש לצפות בהגשת תביעה זו?

 

האם ידוע לך עילה אחרת רלוונטית לעניין?

 

 

"סקר סיכונים מזיהום אוויר באזורי תל-אביב ואשדוד לשנים 1995-1999"

 

"סקר הסיכונים הוא מחקר משותף של ה- US EPA, המשרד לאיכות הסביבה ועמותת "אדם טבע ודין".כמו כן, נטלו בו חלק איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה והרשות לאיכות הסביבה עירית ת"א -יפו.המחקר נמשך כשלוש שנים ומומן בחלקו ע"י קרן ארה"ב – ישראל למדע וטכנולוגיה.

מטרת המחקר הייתה לערוך סקר סיכונים השוואתי ממגוון מזהמי אוויר תוך הערכת מספר מקרי התמותה והתחלואה הקשורים עם זיהום אוויר באזורי תל-אביב ואשדוד.

ישראל כמו מדינות רבות בעולם סובלת ממפגעים של זיהום אוויר. הגידול המסיבי באוכלוסייה, במספר כלי הרכב הנעים בכבישים, הגידול בתעשייה ובביקוש לחשמל תורמים תרומה משמעותית לירידה באיכות האוויר בארץ.

מזהמי אוויר גורמים לאפקטים בריאותיים שליליים שונים התלויים במזהם הספציפי, בריכוזו, במשך החשיפה, באינטראקציה עם מזהמים נוספים, במצבו הפיסי וברגישות של האדם הנחשף. בשנים האחרונות הצטבר מידע מדעי רב הקושר בין זיהום אוויר ובריאות הציבור, בעיקר בהקשר של מחלות בדרכי הנשימה, אשפוזים בבתי חולים, אך גם ובעיקר על הקשר שבין זיהום אוויר ותמותה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שזיהום אוויר יגרום עד שנת 2020 לכ- 8 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם (WHO, 1999).

מזהמי האוויר הבעייתיים ביותר מבחינה בריאותית הם החלקיקים הנשימים העדינים שקוטרם קטן מ- 2.5 מיקרומטר (PM2.5). בשל גודלם, חלקיקים אלה מסוגלים לעקוף את מנגנון הסינון הטבעי בגוף האדם ולחדור לעומק דרכי הנשימה. ראוי לציין כי בכל תחנות הניטור בארץ בהם מנוטר מזהם זה נמדדות חריגות של עד פי 2 ויותר מתקן היעד הישראלי העומד על 15 מיקרוגרם/מ"ק בממוצע שנתי והזהה לתקן הקיים בארה"ב (נתוני מנ"א 2000 – 2001).

השיטה לפיה הוערכו במחקר זה הסיכונים הבריאותיים הקשורים עם זיהום אוויר התבססה על ההנחה שהקשר בין חשיפה למזהמי אוויר שונים ואפקטים בריאותיים הינו דומה באזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. אפקטים בריאותיים שהם תוצאה של חשיפה לזיהום אוויר שנצפו במחקרים מקיפים בארה"ב היוו את הבסיס להערכה כמותית של תמותה ותחלואה הנגרמים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר בארץ.

נתונים על הקשר בין מנת החשיפה לאפקטים בריאותיים המבוטא בנוסחאות חשיפה – תגובה (Concentration-Response) שהתקבלו בארה"ב עובדו ועברו אינטגרציה יחד עם נתוני הניטור שנצפו באזורי תל-אביב ואשדוד. זאת, כדי להעריך את התמותה השנתית, האשפוזים והתחלואה הקשורים עם החשיפה לרמות זיהום האוויר באזורים אלו. השימוש שנעשה בנתוני חשיפה – תגובה ממחקרים בארה"ב אפשר אפיון מקיף ומעמיק יותר של הסיכון ממגוון מזהמי אוויר הנמדדים באזורי תל-אביב ואשדוד.

מזהמי האוויר שנבדקו במחקר זה הם: חלקיקים (PM10, PM2.5), אוזון (O3), גופרית דו-חמצנית (SO2) וחנקן דו-חמצני (NO2). נתוני הניטור שנלקחו לצורך החישובים מבוססים על תחנות ניטור של חברת החשמל, איגוד ערים אשדוד והמשרד לאיכות הסביבה. לא נלקחו נתונים מתחנות ניטור תחבורתיות. אולם, אין די בנתוני הניטור (הכוונה למזהמים שאינם מנוטרים) כדי לקבוע אילו מזהמים מהווים את האיום הגדול ביותר על בריאות הציבור.

הממצאים העיקריים של המחקר

הממצאים העיקריים של המחקר מצביעים על השפעות בריאותיות משמעותיות שהן תוצאה של חשיפות כרוניות (ארוכת טווח) ואקוטיות (קצרות טווח) למגוון של מזהמי אוויר. השפעות אלו כוללות תמותה ותחלואה בשני האזורים שנבדקו, באזור תל אביב עם אוכלוסייה של כ- 1,000,000 נפש ובאזור אשדוד עם אוכלוסייה של כ- 200,000 נפש ב- 1997.

בחשיפה כללית ממושכת ל- PM2.5, הנובעת ממקורות אנטרופוגניים (הכוללים תחנות כוח, תעשייה ותחבורה) וממקורות טבעיים (הכוללים אבק הנישא ברוח, אבקנים הנישאים באוויר, רסס מי ים וכד'), התמותה עבור האוכלוסייה הבוגרת מגיל 30 ומעלה מוערכת בכ- 1100 מקרי מוות באזור תל-אביב המהווים כ- 14% מהתמותה הטבעית השנתית של אותה קבוצת גיל. זאת, לעומת הערכה של 620 מקרי מוות באזור זה ממקורות אנטרופוגניים בלבד, המהווים כ- 8% מהתמותה הטבעית השנתית. באשדוד התמותה עבור האוכלוסייה הבוגרת מגיל 30 ומעלה מחשיפה אנטרופוגנית וטבעית מוערכת כ- 155 מקרי מוות המהווים כ- 14% מהתמותה הטבעית השנתית של אותה קבוצת גיל . כאשר הערכת התמותה מחשיפה אנטרופוגנית בלבד, מהווה 9% שהם כ- 90 מקרי מוות.

חשיפה אנטרופוגנית לאוזון עבור האוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 הגיעה בשנת 1997 לכ- 8% מהאשפוזים השנתיים בבתי חולים הקשורים עם בעיות משימתיות בתל- אביב ו- 12% באשדוד. המספרים המוחלטים הם כ- 1100 אשפוזים לשנה באזור תל-אביב וכ- 180 לשנה באזור אשדוד. עבור מזהם זה ניכרת עלייה בין השנים 1995 – 1997 מ- 6% – 8% באזור תל-אביב ומ- 7% – 12% באזור אשדוד.

חשיפה אנטרופוגנית לזיהום אוויר גם אחראית לכ- 27,000 מקרים של סימפטומים בדרכי הנשימה בילדים בגילאים 7-14 באזור תל-אביב וכ- 6000 מקרים באזור אשדוד. מקרים אלה מהווים כ- 20% מאוכלוסיית הילדים באותה קבוצת גיל. אוכלוסיית הילדים באזור תל-אביב בגילאי 7-14 מנתה כ- 142,000 נפש בשנת 1997 ובאזור אשדוד כ-30,000 נפש.

ההבדלים המספרים המוחלטים של מקרי מוות ומחלות לשנה נובעים ברובם, אך לא כולם, מהבדלים בגודל האוכלוסיות של שני האזורים. ראוי לציין, כי סיכונים משמעותיים נגרמים כתוצאה מחשיפות למזהמי אוויר גם ברמות שהן נמוכות מתקן הסביבה בישראל. צפוי, כי באזורים עירוניים נוספים בארץ בהם נמדדים ריכוזים דומים של מזהמי אוויר לאלו שנמדדים באזורי תל-אביב ואשדוד, יסבלו מהשפעות דומות על בריאות הציבור."

 

 

 

יעל:

חוק למניעת מפגעים, התשכ"א "דן" ו"אגד"(להלן: חברות התחבורה) לא מילאו אחר חובותיהן והפרו את אחריותם, כפי שנקבע עפ"י חוק המפגעים, ראשית לא נקטו בכל האמצעים והצעדים הטכנולוגיים הנדרשים לשם מניעת גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מהאוטובוסים ועל כן לא מילאו אחר מס' חוקים ותקנות ועבדו בניגוד להוראותיהם, כגון:

 

  • תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב, התשכ"ג 1963 (תקני פליטה).
  • תקנות התעבורה התשכ"א – 1961
    • ס' 273אחובת בדיקה שנתית-מבחן הרטרידג'.
    • ס' 316 – דורש שהמנוע המורכב ברכב מנועי יהיה במצב תקין ומתאים למניעת זיהום אוויר מעל המידה הרגליה מרכב מאותו הסוג.
    • ס' 318 – חובה להתקין מערכות פליטה.
    • ס' 155מניעת הטרדה לעוברי דרך/לפגוע בבטיחות ע"י הפרשת חומרים.

 

  • מטרת תקנות למניעת מפגעים – שמירה על בריאות הציבור.

 

לסיכום : חברות התחבורה לא ביצעו בדיקת מצב למנועים, לא נמנעו משימוש בדלק הגורם לזיהום, לא התקינו מערכת במנוע לשם מניעת זיהום (תקני פליטה) האוויר וכד') ועל כן חברות אילו הינם מקורות ניידים לזיהום האוויר.

 

חברות התחבורה:

בנה של יעל חשוף מידי יום ביומו למס' רב של מזהמי אוויר הן למקורות אנטרופוגניים (הכוללים תחנות כוח, תעשייה ותחבורה) והן למקורות טבעיים (הכוללים אבק הנישא ברוח, רסס מי ים וכד'), ועל כן יעל לא יכולה להפנות תביעתה לחברות התחבורה כגורם בלעדי ומשמעותו למצבו הפיזי של בנה.

יעל:

אומנם אכן יש מס' גורמים מזהמים שבני חשוף אליהם מדי יום, אך חברות התחבורה, ללא ספק מוסיפות ו"תורמות" לזיהום אשר הוביל את בני לקשיים בנשימתו ולמצבו הפיזי הקשה.

 

חברות התחבורה:

בנוסף לאינטראקציה של בנה עם מזהמים נוספים, יש להתחשב במצבו הפיסי של בנה וברגישות האישית שלו.

 

 

 

יעל:

רגישותו של בני, אינה מסירה כל אחריות מחברות התחבורה וזאת לאור עקרון הגולגולת הדקה (פס"ד רינגר).

 

חברות התחבורה:

בכל אחת מהחברות ממונה בעל תפקיד המטפל בתלונות הציבור בכל הנוגע לפליטת העשן מהאוטובוסים, ועפ"י בדיקה שנערכה בכל אחת מהחברות, לא נמצא כי הגב' יעל אכן פנתה לאותו גורם. ולכן כל מטרתה הינה פיצויי כספי ולא מטרה ישרה וראויה להתייחסות.

 

יעל:

ס' 42 לפקנ"ז (מטרד לציבור)חברות התחבורה מהוות מטרד לציבור, בכך שהן אפשרו לאוטובוסים להמשיך בעבודתם היום יומית, למרות שהדבר מסכן את בריאותו של הציבור.

ס' 63 –הפרת חובה חקוקה – לאור כך שחברות התחבורה לא מילאו אחר הוראות החוק למפגעים והוראות החוק שפורטו לעיל הפרו את החובה החקוקה המוטלת עליהם.

ס' 35 לפקנ"ז – רשלנות.

ס' 38 לפקנ"ז – חובה הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים.

 

יעל:

תחנת הכוח של חברת החשמל בת"א הינה מקור מזהם נייח.

עפ"י ס' 42 לפקנ"ז– מטרד לציבור

עפ"י ס' 44 לפקנ"ז – מטרד ליחיד

 

חברת חשמל:

ס' 48ב לפקנ"ז – נעשה שימוש במקרקעין הדרוש לטובת ולשימוש הציבור וננקטו כל האמצעים הסבירים כדי להקטין את הנזק האפשרי כלל האפשר ולכן אין הדבר מהווה מטרד.

 

 

יעל:

חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968- חברת החשמל מהווה סכנה לבריאותו של הציבור, ועל כן בהתאם להוראותיו של ס' 1(א)(5) לחוק על שר הפנים לקבוע בצו כי חברת החשמל טעונה רישוי להמשך ביצוע הפעילות.

פקודת בריאות העם 1940, ס' 1-3ב, 73-42

חוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 – חברת החשמל תורמת לזיהום האוויר ע"י פליטת העשן המתמדת מהארובות.

 

יעל:

אפשרויות למנוע זיהום מכלי רכב:

  • מניעת שימוש בדלק הגורם לזיהום.
  • תחבורה ציבורית מסובסדת.
  • סגירת ערים לכניסת כלי רכב וחיוב לשימוש באופניים/תחבורה ציבורית.
  • התקנת מערכת על מנוע הרכב למניעת הזיהום.
  • בדיקת הרכב בטסט השנתי בכל הקשור לפליטת הדלק וע"י הפחתת רמת הזיהום הצפוי מכך.

 

 

 

 

 

 

 

הפתרון לקושי בתביעות בעניינים סביבתיים:

1) השיטה האדמיניסטרטיבית:

  • מישור לאומי – המשרד לאיכות הסביבה (המשרד לאיכות הסביבה הוקם כתוצאה מהבחירות לשנת 90' כאשר הממשלה החליטה להוסיף שר ולא היה מקום בשבילו. השר הראשון היה רוני מילוא), משרד הבריאות, משרד הפנים, משרדים אחרים.

 

פיזור סמכויות יתרונות וחסרונות:

בפיזור הסמכויות הרעיון הוא שלכל שר יש את הנושא הנוגע לו. אך נושא איכות הסביבה נוגע לביטחון, לתיירות ולהרבה נושאים שונים ועל כן יש בעייתיות שכן אם המטרה העיקרית של המשרד לאיכות הסביבה הינה להגן על איכות הסביבה הרי שיש התנגשות במקרים מסוימים בין מטרה אחת לבין המטרה של שמירת איכות הסביבה.

 

  • מישור מקומי – הרשות המקומית הכללית (העירייה, המועצה המקומית), רשות מקומית מיוחדת (איגוד ערים לאיכות הסביבה, רשות נחל).

 

 

סמכויות הרשויות המקומיות:

הסמכה לעניינים שונים בחוקים שונים, חוקי עזר (=תקנה של רשות מקומית שיש לה תוקף באזור של הרשות המקומית + תקנות ארציות תקפות בכל הארץ. בד"כ חקיקת חוקי עזר דורשת אישור של שר הפנים אלא אם לרשות המקומית יש סמכות).לכל רשות יש חוק המסדיר את הקמתה, את הסמכויות שהיא קיבלה בחוק.

 

2) חקיקת חוקים סביבתיים:

ע"מ למנוע את הנזק, ע"מ לתת תרופות לנפגעים וע"מ לייצור תמריץ להפסיק פעילויות מזהמות.

 

 

 

 

 

 

 

 

חקיקת חוקים ותקנות בעניין איכות הסביבה

 

זיהום אוויר ממקורות נייחים:

 

חלקיקים:

יש אפשרות להבחין בין החלקיקים היותר כבדים והחלקיקים הפחות כבדים:

החלקיקים הפחות כבדים נקראים כלל אבק מרחף, חלקיקים שהם TSP שהדאגה להם רבה יותר.

ישנם חלקיקים לא נשימים שהם גדולים מידי לעומת חלקיקים נשימים שנכנסים לריאות בזמן הנשימה ובתוך חלקיקים נשימים ישנה הבחנה בין חלקיקים נשימים יותר גדולים לפחות גדולים.

החלקיקים הכי קטנים הם הכי בעיתיים, למרות שבעיית הנוף הסביבתית היא לגבי החלקיקים הגדולים יותר שמבחינת הנוף הם הכי הרבה בעיתיים.

 

המקורות של אותם חלקיקים:

1)תהליכים תעשייתיים, 2)מנועי רכב (דיזל בעיקר) ועוד.

 

השפעות החלקיקים:

חלק מהאוכלוסייה יותר רגיש להשפעה של החומר, יש ירידה בתפקוד הריאות, פגיעה בברונכים, לכלוך ופגיעה בנוף.

לדוגמא: כאשר את/ה בתצפית ולא ניתן לראות כלום – זה בגלל חומר חלקיקי באוויר ולא כפי שאנשים נוטים לחשוב שמדובר בסתם אבק, אלא מדובר בזיהום אוויר.

 

תחמוצות גופרית:

חומר נוסף – מגוון של תחמוצות גופרית. החומר הבעייתי הוא גופרית דו חמצנית ותלת חמצנית – CO3  CO2 .

בעיה נוספת הקשורה לתחמוצות גופרית הוא הגשם החומצי – זה קורה כאשר CO2  ו- CO3 עולה לאטמוספרה ויכול להגיע למרחקים עצומים, גורם לקשיים בנשימה ולפגיעה בבריאות.

 

מקורות התחמוצות הגופרית:

1)דלק: אם יש גופרית בדלק, שריפת הדלק גורמת לפליטות שונות של גופרית וזה קורה בעיקר בדלק נוזלי כבד שעשיר בגופרית. 2)תחנות כוח חשמליות. 3)מפעיל תעשייה.

 

כלל פחמימנים:

מגוון של חומרים שונים, חומרים אורגנים.

המקורות לכלל פחמימנים:

1)בדלק. 2)במיוחד בבתי הזיקוק. 3)מפעלים המשתמשים בממיסים אורגנים. 4)מנועי כלי רכב.

הבעיות של כלל הפחמימנים:

תורמים ליצירת מחמצנים פוטוכימיים והדבר גורם לחוסר ראייה ופגיעה בנוף.

מחמצנים פוטוכימיים כולל איזון 03:

החומר נגרם באטמוספיריה + תחמוצות חנקן בנוכחות של קרינת השמש יש אינטראקציה הגורמת לגרימת מחמצנים פוטוכימיים. מדובר במגוון של חומרים שביחד גורמים לפגיעה בריאות ותפקודן, בנוסף לפגיעה במערכת החיסונית שלנו.

 

SMOG:

ערפיח, פגיעה בעיניים.

האיזון באטמוספיריה מגן עלינו אבל איזון שהוא קרוב לכדור הארץ למקומות שאנו נושמים – פוגע בבריאות שלנו.

מקורות גזי החממה:

(פחמן דו חמצני – CO פוגע בדם, במערכת העצבים, עייפות ובעיות נשימה).

פחמן דו חמצני מגיע בעיקר משריפת דלק. זה גורם לספיגת CO2 כתוצאה מכך יש ספיגה של CO2 לאטמוספרה.

מגיע מאמצעי הניקוי ותרסיסים אריסוליים, (היום פחות).

אפקט החממה: בד"כ יש קרינות של השמש  שחשובים לנו לחמם את כדור הארץ, אבל האטמוספרה מונעת מקרני השמש להגיע למקום שאנו חיים בו, גזי החממה מאפשרים לקרני השמש להיכנס וזה הצעד הראשון. בלילה כדור הארץ מקרין חום, ספיגת החום היא בתוך היום ובלילה כדור הארץ פולט חום. בד"כ החום חוזר לחלל, זה מאפשר קירור טבעי של כדור הארץ. עם גידול של שכבות גזי החממה החום לא יכול לצאת מהשכבה הזו ובערך חוזר לאדמה. גזי החממה מחממים אותנו גם כאשר מאפשרים לחום השמש להיכנס וגם כשמונעים מחום כדור הארץ לצאת לחלל – זהו אפקט החממה. התוצאה: התחממות כדור הארץ, עלייה בטמפרטורה, שינויים במזג האוויר ועלייה במפלס הים בשל הפשרת קירחונים.

אנו יודעים שתופעה זו קיימת, אבל אנו לא יודעים אם גזי החממה גרמו לזה או המחזוריות הטבעית במזג האוויר.

 

 

 

כלורו פורוכרבונים:

גורמים לגזי החממה  וגם לגידול בשכבת האיזון. באטמוספרה יש שכבה שהיא האיזון. זו תופעה טבעית, האיזון קיים באטמוספרה הגבוהה שלנו.

ההשפעה: יש קרניים אולטרא-סגוליות מהשמש, שכבת האיזון מונעת מהקרניים האלו להגיע אלינו בגלל שכבות האוזון, האולטרא-סגול מהשמש יכול להיכנס ולהגיע אלינו. ידוע שיש כמה חורים בשכבת האוזון. ההשפעה: קרניים אולטרא-סגול יכולים לגרום לסרטן העור. חלק מהם לא כ"כ מסוכנים אבל חלק מהם מאוד מסוכנים. התופעה פחות בעייתית במקומות שבהם אין הרבה שמש.

בנוסף, זה פוגע בראייה וגורם למחלות אחרות כמו פגיעה בבעלי-חיים ובצמחים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הטיפול בזיהום ממקורות נייחים בחוק:

תרגיל מס' 3-קביעת תקנים בנושא זיהום אוויר

תרגיל 3

 

קביעת תקנים בנושא זיהום האוויר

 

ידוע שהאוויר בארץ מזוהם. את/ה אחראי/ת להציע חוק חדש אשר יטפל בעניין. בעיצוב סעיפי החוק יש להתחשב בבעיות העולות מהשאלות הבאות ולנמק את התשובות:

 

1)     האם עדיף לקבוע תקן המגביל את כמות הזיהום (חומר חלקיקי, גופרית דו- חמצנית, כלל פחמימנים ותחמוצת חנקן) באוויר (תקנים סביבתיים) או תקנים המגבילים את כמות הזיהום שמותר לפלוט מארובות ומכלי רכב (תקני פליטה) או שניהם?

 

2)     בהנחה שהוחלט לקבוע תקן סביבתי עבור חומר חלקיקי באוויר, איך ניתן לקבוע את התקן הנכון? מה הם השיקולים שיש להתחשב בהם בקביעת התקן? במידה ויש יותר משיקול אחד, איך ניתן לאזן בין השיקולים השונים?

 

3)     בעניין התקן הסביבתי, האם עדיף לקבוע תקן אחיד לכל המדינה או תקנים שונים לאזורים שונים?

 

4)     בהנחה שהוחלט לקבוע תקני פליטה עבור חומר חלקיקי, האם יש לקבוע תקן אחד לכל המקורות מהם יש פליטות של  חומר חלקיקי, כולל מפעלים שונים שיש בהם תנורים השורפים דלק וגם כלי רכב דיזל? אם כן, מדוע? אם לא, מהם השיקולים שיש לקחת בחשבון בקביעת התקנים השונים? האם סוג מקור הפליטות רלוונטי? גילו? שיקולים אחרים?

 

5)    יש פליטות של כספית (Hg) מ-50 מתקנים לשריפת אשפה.  מידת פליטות הכספית תלויה בטמפרטורה של השריפה ובמספר ההפסקות בהפעלת המתקן.  איך ניתן לקבוע תקנים לטפל בעניין הטמפרטורה ומספר ההפסקות?

 

 

 

 

 

 

שאלה 1

האם עדיף לקבוע תקן המגביל את כמות הזיהום או תקנים המגבילים את כמות הזיהום שמותר לפלוט מארובות ומכלי רכב או שניהם ?

 

  • תקנים סביבתיים

תקן הקובע את כמות החומר המזהם המותר בסביבה כללית, כלומר לא מודדים את מקום הפליטה, אלא מקום כללי. [קובע תקן עבור אוויר כללי ולא עבור כל נקודה. (מכשיר בודק איכות אוויר).

 

היתרונות בתקנים סביבתיים:

  • מבלי התקן הסביבתי אין אפשרות לדעת אילו תקני פליטה נדרשים.
  • התקן בודק את איכות האוויר בסביבה וקובע אם האיכות טובה/מזוהמת.
  • יכול להיות שלמרות שכל מקור דואג לאיכות סביבתו, אך עדיין כל הגורמים יחד כן גורמים לאוויר מזוהם וזאת ניתן לבדוק ע"י התקן הסביבתי.
  • יתרון הגדול של התקן הסביבתי, שהוא מעיד על זיהום האוויר שלנו, האנשים באופן כללי באותו איזור. ומדריך אותנו האם להקל עם התקנים או להחמיר.

החסרונות והבעייתיות בתקנים סביבתיים:

  • אכיפה של תקנים סביבתיים בעיתית – מאוד קשה לאכוף אותם, כלומר במידה ובודקים ורואים שיש הפרת תקן, איך אנו יכולים לאכוף זאת? בשל הגורמים הרבים המצויים בסביבה: כלי רכב, מפעלים ודומה, לא ברור וקשה לבחון מיהו אותו הגורם אשר תרם להפרת התקן.
  • יש צורך בסוגים של תכונות שונות של תקנים סביבתיים, כאשר כל תקן יצטרך להיות מותאם לכל המקורות. הדבר דורש השקעה כספית ומעקב מתמיד בעקבות התפתחויות החדשות במקורות חדשים.
  • היכולת של תקן הפליטה להשפיע תלויה ביכולת הטכנולוגית למדוד.
  • קושי במדידה – בעיה זו פחות משמעותית כל שנה כיוון שיש שיפור ניכר בטכנולוגיה ולחומרים רבים יש מכשירי מדידה אמידים באופן קבוע כל ימות השנה, המכשיר לא רק מודד אלא גם מוסר דיווח (של מחשב) למשרד לאיכות הסביבה או למקום אחר.

 

 

 

  • תקני פליטה

תקן שקובע כמות של חומר שמותר לפלוט וזאת מתבצע ע"י מכשיר מדידה. [קובע תקן עבור נקודה, מקור ספציפי].

 

לדוגמא : תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר) התשל"א 1972-קובע למפעל את התוצאה שאליה צריך להגיע, אך לא קובע איך המפעל יכול להגיע לתוצאה הנדרשת, כלומר המפעל עפ"י החלטתו לדוגמא להשתמש בחומרי גלם אחרים וכד'.מגדיר כמויות של חומרים שונים שמותר לפלוט. מגדיר כמויות של חומר חלקיקי.- ק"ג/שעה פליטות/שעה חומרי הגלם שבתהליך.ככל שקצב השימוש בחומרי גלם גבוה יותר, אז קצב הפליטות המותרות יותר גבוה.

 

תקני תוצאות = תקני פליטות – התקן קובע לאיזו תוצאה המפעל צריך להגיע, אך לא מכתיב איך, באיזה דרך יגיע לתוצאה למניעת הזיהום.

 

היתרונות בתקני פליטה:

  • תקני הפליטה נותנים הדרכה אישית לכל מקור ומקור מזהם.
  • האכיפה אפשרית וקלה יותר וזאת מכיוון שהתקן ספציפי במקור ספציפי.

החסרונות בתקני הפליטה:

  • לפעמים קשה למדוד אם גורם ספציפי עומד בתקן.
  • התקן תלוי ומבוסס על ההתפתחות הטכנולוגית. חשוב לציין כי חסרון זה פחות בעייתי בשנים האחרונות והולך ופוחת וזאת בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית.
  • יכול להיווצר מצב שבו לדוגמא בעל מפעל יטען כי הוא אינו מעוניין בהתקנת תקן פליטה וזאת בשל ההוצאה הכספית שכרוכה ובנוסף בעקבות כך שהוא אינו מעוניין שגורם אחר יתערב בניהול עסקו.
  • תקן פליטה צריך להיבנות ולהיות מותאם לכל מקור באופן ספציפי = כסף!!!

 

על כן בשל החסרונות של שני התקנים אנו סבורים כי נעדיף להשתמש בשילוב של תקנים סביבתיים ותקני פליטה וע"י נגביר את הסיכויים לתקן סביבתי משולב אשר ישפר את איכות הסביבה ויקל על הפיקוח הנחוץ על הגורמים והמקורות המזהמים.

 

שאלה 2

מהם השיקולים שיש להתחשב בהם בקביעת תקן וכיצד ניתן לאזן בין שיקולים אלו?

רוצים מידע טכני על החומר עצמו. לדעת לגבי החומר החלקיקי יש קוטר גדול, קטן, לדעת להגדיר אותו ספציפי ככל הניתן. שנית, צריך לדעת מהי מידת הפגיעה  בנוף, בבעלי-חיים, בצמחיה, בבני אדם. אנחנו רוצים למנוע את הפגיעה, אבל זה בעייתי, הרבה חומרים מסוימים אין מידע לגבי היחס בדבר ריכוז החומר לבין ההשפעות הסביבתיות.

למשל: גליל עליון או כרמיאל – אנשים בוחרים לחיות במקום שאין בו צפיפות, שיש בו אוויר טוב ואין לעודד מפעלים לעבור לאזור זה שנקי מאוד. הם ככה משלמים שהם מרוחקים לדוגמא מבתי קולנוע, אך מצד שני יש שיגידו בואו נפנה מפעלים רבים מחיפה ונעבור לאזור אחר כדי לא לרכז זיהום במקום אחד. זה תלוי במדיניות אם לרכז או לפזר. אם נעביר מפעל מחיפה לכרמיאל זה גם ישפיע על העובדים. ולכן, קביעת מדיניות בעניינים סביבתיים אינה קלה.

לעיתים בעד אוויר נקי הצרכן צריך לשלם הוצאות.

פרופ' גלפי מסכימה עם זה שלעיתים הצרכן הוא זה שיצטרך לשלם, זהו עקרון בסדר. לא ניתן להפיל את כל הנטל על המפעל, אלא גם על האזרח.

יש להתאים את התקן הסביבתי לאזור וזאת ע"י סוגי החומרים שמשתמשים בהם באותו אזור תוך בדיקת השפעת החומרים על הסביבה, בנוסף יש לבחון את אופן השימוש בחומרים, תדירות השימוש בכל חומר וחומר, גודל האוכלוסייה באותו אזור.

וע"י התאמת התקן הסביבתי לאזן בין החומר (השפעתו ותדירות השימוש בו) לבין השפעתו על הסביבה וע"י כך להגיע למצב שבו התקן הסביבתי יצמצם עד בכלל את פליטת החומרים המזוהמים.

 

שאלה 3

האם עדיף לקבוע תקן אחיד לכל המדינה או תקנים שונים לאזורים שונים?

הדבר איננו מוחלט, שכן לא כל איזור במדינה דומה לאחר מבחינת כמות האוכ', כמות הפליטות באותו איזור ועוד…

התקן הסביבתי צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל מדינה ומדינה ובתוך המדינה לכל אזור ואזור. זאת משום שבכל מדינה ובכל אזור ספציפי בתוך המדינה יש תופעות והשפעות ייחודיות לו.

יש להתאים את התקן הסביבתי, תוך מתן משקל חשיבות לגודל האוכלוסייה באותו אזור, לתנאי מזג-האוויר באותו אזור.

לדוגמא: באוסטרליה % גבוה בקרב האוכלוסייה נחשף לשמש וזאת בעקבות כך שתנאי מזג-האוויר במדינה מעודדים זאת.

 

שאלה 4

מהם השיקולים הרלוונטיים בקביעת תקן?

שיקול מנהלי

יש להתחשב בסביבה, מה כל מפעל מייצר, מהן האלטרנטיבות שיש לכל מפעל, כמה זה עולה.  היכולת לבצע את התקן, אם בונים מערכת מסובכת זה מסבך את יישומה.המצב הטכנולוגי שונה ממקור למקור.צריך הרבה מידע כדי לקבוע תקן פליטה.

 

אין לקבוע תקן אחד לכל המקורות מהם יש פליטות של חומר חלקיקי וזאת ממספר סיבות:

  • כמות פליטת החומר שונה ממקור אחד למקור אחר.
  • תדירות הפליטה שונה ממקור אחד לאחר.
  • יש צורך להבין איך לדוגמא מפעל/מקור מזהם מופעל, להתאים את הציוד הספציפי הנדרש למקור הספציפי.
  • יש לקחת בחשבון אם מדובר במפעל גדול המונה מס' רב של עובדים/במקור פרטי, כלומר יש צורך לאזן בין האינטרסים החברתיים-הסוציאליים לבין איכות הסביבה. דוגמא נוספת מפעלי ים המלח בנגב+טיפול בפסולת רעילה, הבדואים ואנשים רבים בנגב טוענים כי לא ניתן ולא ראוי להעביר אליהם את החומרים הרעילים הללו.
  • יש לאזן בין האינטרסים הנדרשים ע"י החברה והמקובלים ע"י החברה.לדוגמא חברת חשמל לעומת מקור מזהם את קיומו שלוי בעייני החברה.
  • השיקול המנהלי-אם בונים מערכת מושלמת, אך מאוד יקרה ומורכבת, אז יש לקחת את אותם הכספים ולהשקיעם בגורמים אחרים מזהמים, בצורה זולה יותר מאשר לבנות מערכת יקרה ומורכבת.

 

 

 

לכן, קביעת תקן לכל המקורות אינו מתאים ועל כן יש צורך במס' תקנים וזאת בהתאם למקור הספציפי, לפעילות המתבצעת באותו אזור, לאחר איזון בין האינטרסים החברתיים-סוציאליים לבין האינטרס לשמירה על איכות הסביבה הקיימת והנדרשת באותו מקום.

 

 

 

 

 

 

שאלה 5

יש צורך בתקני נוהלי עבודה + תקני ציוד                           השילוב הנ"ל יוביל לתוצאה של כמות פליטה נמוכה

כאשר מפסיקים להפעיל את המתקן הטמפרטורה יורדת ואז יש הרבה/יותר פליטות וכאשר שוב מאתחלים את המתקן יש גם כן פליטות.

  • נהלי עבודה

מחייבים את בעל המפעל בנהלים מסוימים אשר יבדקו בתדירות שתקבע מראש ע"י המנהל. P.V.C עלול לגרום לסרטן הכבד. עלול לקרות לעובדים במפעל שמייצרים p.v.c .הסתבר במפעל שרוב הפליטות של החומר היו בחיבור בין הצינורות. אי אפשר להתקין מתקן מדידה בכל צינור, שכן זו מערכת מסובכת.

לא קבעו תקני פליטה, אלא נהלי עבודה – חייבו לשלוח מהנדס פעם שבוע שבודק את החיבורים שמהם יוצאים הפליטות, המהנדס עורך פנקס ואחראי גם מבחינה פלילית לבדוק שלא יוצאות פליטות מהחיבורים של הצינורות.

 

  • תקני פליטה ותקני ציוד

המשרד לאיכות הסביבה קובע תקן פליטות והוא צריך להחליט איך לעמוד בתקן, ואולי הטכנולוגיה הטובה ביותר לא תספיק. יכול להיות מצב בו אדם יתקין מערכת טובה ועדיין הוא לא יעמוד בתקנים. לפעמים מקורות זיהום מעדיפים תקני ציוד. בעל המפעל מתקין מתקן במפעל שמונע זיהום וכך הסיכון שזה לא מספיק יהיה על הממשלה ולא עליו. לפעמים זה הפוך בעלי עסקים מעדיפים תקני פליטה כי הם חופשיים לעשות כרצונם, רק לעמוד בתקן – יש כאן ודאות מול להיות חופשי וכל בעל מפעל לוקח שיקולים שלו.

יתרונות תקני הפליטה:

נותן הדרכה אישית למקור המזהם מה לעשות, יותר מהתקן הסביבתי.

המצב האידיאלי הינו שניתן יהיה לשלב תקן סביבתי ותקן פליטה.

 

  • איסורים על שימוש בחומרים מסוימים

ראשית אציין כי האיסור הינו נדיר.

יתרונות

קל לבדוק מי משתמש בחומר אסור.

חסרונות

אם החומר מסוכן יש תחליפים, אבל כשאין תחליפים וברור שאין אפשרות אחרת – זה בעיה.

החוק בנושא מניעת זיהום אוויר – חוק למניעת מפגעים

 

חוק זה מכונה גם כחוק קהנוביץ – חוק זה הינו תוצאה של הצעת חוק פרטית של ח"כ קהנוביץ.

 

ס' 4 לחוק – מניעת זיהום אוויר:

 

ס' 4(ב)  – זיהום אוויר לעניין ס' זה – זיהום ע"י עשן, גזים, אדים, אבק וכו'…

ס' 4(א) – לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי סביר של האוויר מכל מקור כלשהו אם הוא מפריע או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.

 

 

"זיהום אוויר חזק או בלתי סביר "

אני רוצה לפתוח מפעל, ידוע שיהיו פליטות, אני מוכנה לעמוד בדרישות החוק ולמנוע זיהום אוויר במידה נדרשת עפ"י חוק. מה חוק זה דורש? לא לגרום לזיהום אויר חזק או בלתי סביר. החוק קובע באופן מאוד כללי. יש צורך בהגדרה מדויקת, האדם רוצה לדעת איזו מידה של הגנה הוא מקבל בחוק, הנפגע רוצה לדעת אם המזהם גרם לזיהום בניגוד לחוק, בעל מפעל רוצה לדעת מה החוק דורש ממנו.

 

 

סעיפי החוק המגדירים את הזיהום בניגוד לחוק :

ס' 5 לחוק למניעת מפגעים (קובע מהו זיהום אויר) –  שמסמיך את השר להתקין תקנות ובתקנות הללו לקבוע כללים לביצוע (ס' 2-4). ובין השאר, רשאי השר לקבוע מה הם רעש, ריח או זיהום אוויר, חזקים או בלתי סבירים.לשר נתונה סמכות להגדיר זיהום אוויר וחזק ובלתי סביר  דהיינו סמכות רחבה.

 

ס' 7 לחוק למניעת מפגעים (קובע מה יש לעשות כדי למנוע הפרה)  –  קובע שהשר רשאי להורות בתקנות על הצעדים שיש למניעת כל הפרה של ס' 2, 3, 4. תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לסוגים, תקנות פונות לציבור, או לחלק בלתי מוגדר של הציבור.

 

תקנות:

תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) תשנ"ב –  תקנות ל-21 חומרים. זה מפותח. יש מדינות שיש להן תקנים רק ל-6 חומרים. בד"כ מבוסס על הגנת הבריאות, הנוף וגם על העלויות.

בד"כ התקנים שלנו לקוחים מהתקנים של גרמניה שנחשבים הכי מבוססים באירופה.

 

 

סוגים של תקנים:

  • יש להכיר בכל הצרכים השונים לקבוע תקן לטפל בבעיה מסוימת.
  • יש לבחור את סוג התקן המתאים לבעיה.

 

האם קיימת חובה להתקין תקנות?

פס"ד אופנהיימר – הייתה מאפייה שגרמה לריח ורעש. האנשים בבתי המגורים נפגעו מהרעש והריח. החוק הקובע הוא חוק למניעת מפגעים. לשון הס' אומרת שהשר יתקין וגם רשאי בין היתר. באופנהיימר העותרים לא הגישו תביעה נ' המאפייה, אלא הגישו עתירה בבקשה מהשר להתקין תקנות בעניין הרעש.

 

מדוע העותרים רצו שהשר יתקין תקנות?

ס' 10 בחוק למניעת מפגעים  – קובע שאם הם יגישו קובלנה לפי החוק הם יצטרכו להוכיח שיש זיהום חזק, בלתי סביר. ואילו אם יש תקנות שקובעות שהרעש חזק ובלתי סביר אז הם לא יצטרכו להוכיח שזה רעש חזק ושזה מפריע, אלא תהיה חזקה, מכוח התקנות, שאכן הדבר מפריע.

חוק למניעת מפגעים קובע שללא תקנות יש לתובע שתי אלטרנטיבות:

  • התובע יכול להגיש קובלנה לפי החוק ואם כן יצטרך להוכיח שיש רעש חזק ובלתי סביר ושהרעש מפריע לאדם הנמצא בקרבת מקום = זוהי הוכחה קשה מאוד.
  • האלטרנטיבה השנייה הינה להגיש תביעה במטרדים, אלא שאז התובע יצטרך להוכיח הפרעה של ממש וזה מתייחס לסבירות וכו'.

במידה והשר יתקין תקנות, ההוכחה לפי האלטרנטיבות הראשונה והשנייה תהינה הרבה יותר קלות.

 

ביהמ"ש בפס"ד אופנהיימר פסק שיש להתקין תקנות –

  • מכיוון שבעזרת התקנות יהיה קל יותר לתובע להוכיח את תביעתו. ביהמ"ש הטיל על השר חובה להתקין תקנות. ביהמ"ש בדק את לשון החוק (תמיד מתחילים בבדיקת לשון החוק ואז מתחילים בפרשנות החוק) ואמר כי לשון החוק אינה ברורה. החוק אומר במקום אחד "השר יתקין" ובמקום אחר "השר רשאי להתקין" = לא ניתן להסיק מסקנה מלשון החוק.
  • בלי תקנות לתוכן של החוק תהיה לנו הגדרה לא ברורה של עבירה פלילית. אם יש לנו חוק עם לשון לא כ"כ ברורה וכללית ואין לנו פרוט, אנו נשארים עם עבירה פלילית לא מוגדרת, דבר אשר פוגע ונוגד את עקרונות המדיניות המשפטית בתחום הפלילי.
  • אחת המטרות של החוק היא לאפשר לממשלה לאכוף את החוק, אבל אם אין הגדרה ספציפית של הפרת החוק הדבר גורם לכך שהחוק קשה לא רק לפרט אלא גם לממשלה, לדוגמא בלי תקנות הממשלה צריכה לקבוע שרעש מסוים הוא פרט בלתי סביר וזה דבר שלא קל להוכחה הן לממשלה והן לפרט.
  • ברור שכוונת המחוקק היא לא להשאיר את הפרט בסעד הקיים, כוונת המחוקק לתת לפרט סעד נוסף, אך הדבר אינו בר ביצוע בלי תקנות המסבירות, לדוגמא מהו רעש חזק ובלתי סביר, זה מהווה בעיה.

 

פס"ד אופנהיימר משקף את המציאות של החוק, המשפט וכוונת המחוקק. אם אנו רוצים לשמור על איכות הסביבה יש צורך לקבוע תקנים ספציפיים.

 

בג"צ פראניו נ' שר הבריאות פה המצב קצת שונה. כאן כבר יש תקנות אלא שהעותר רוצה תקנות נוספות. התקנות הקיימות לא סיפקו את העותר. משרד הבריאות טען שהם מכירים בחשיבות של התקנות, אבל הם לא יכולים להתקין מאות תקנות בבת אחת. ע"מ להתקין תקנות יש צורך לאסוף חומר ולנתח אותו. התקנת תקנות זה עניין מסובך אשר לוקח זמן.

ביהמ"ש קבעיש צורך בתקנות נוספות.

 

האם כיום  יש לנו מגוון מושלם של תקנות?

לא. אך יש לנו יותר תקנות מבעבר. ביהמ"ש עומד על הדרישה להתקין תקנות.

 

בשני פסה"ד ביהמ"ש הבין את המערכת וכיצד יש לפעול – להתקין תקנות.

היחס בין החוק לתקנות

 

ראשית, יש לבקש מהשר להתקין תקנות אם לא ביקשתי אין טעם להגיש עתירה לביהמ"ש כיוון שהעתירה תדחה עקב אי מיצוי הליכים ולכן עלינו קודם לפנות לרשות.

 

 

 

 

תרגיל מס' 4-היחס בין החוק לבין התקנות

תרגיל 4

היחס בין החוק לבין התקנות

 

 

שאלה א'

כתב אישום הוגש נגד חברת פוליטקס, בו נטען שהחברה עברה עבירה לפי ס'4 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 בכך שהחברה גרמה לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר בפליטות של כספית לאוויר ממפעלה של החברה.  אין תקנות בעניין זיהום אוויר מכספית.

 

1.      החברה טוענת כהגנה שהיא עומדת בכל התקנות בעניין זיהום אוויר.תקנות אלה מטפלות בעניין זיהום אוויר בחומרים אחרים.  האם זו הגנה טובה?

2.     במידה ויש תקנות הקובעות תקני פליטה לכספית, האם התשובה שונה?

3.     במידה ויש הוראות אישיות על אותה חברה, האם התשובה שונה?

4.     האם התשובות שונות אם קובלנה הוגשה?

 

 

שאלה ב'

חברה "מזהמת" עומד בדרישות של חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 וכל התקנות החלות עליה בעניין זיהום אויר מחומר חלקיקי.  שכן מפעלה של החברה טוען שזיהום אויר בחומר חלקיקי מהמפעל הינו מטרד ליחד.

האם החברה יכולה לטעון כהגנה שהיא עומדת בתקנות?

 

 

 

שאלה א'

 

סעיף 1

  • אין תקנות לעניין החומר המזהם (במקרה שלנו פליטת כספית).
  • רוצים לחייב את החברה על בסיס ס' 4 לחוק למניעת מפגעים("זיהום אויר חזק ובלתי סביר").

האם לחברה יש הגנה מספיקה לאור עמידתה  בדרישות ?

 

 

האם הנפגע צריך להוכיח עבירה לפי התקנות או לפי החוק עצמו?

העניין התעורר בפס"ד חברת החשמל נ' פרשט– התקנות אומרות שהתקן נקבע ע"י מדידה באמצעות מכשיר ספציפי. הקובל טען שיש רעש בשעות הלילה, הוא היה מוכן להביא את כל שכניו כעדים.חב' החשמל אמרה: צריך להוכיח עפ"י התקנות, יש להביא את המכשירים ולבדוק. אלא שהבדיקה, כפי שהוצגה ע"י חב' החשמל, הייתה בלתי אפשרית וזאת מכיוון שהיה מדובר ברעש פתאומי, באמצע הלילה ולא ניתן להוכיח דבר פתאומי וזה הווה בעיה.

 

 

ביהמ"ש פסק: שמותר להוכיח את העבירה לפי החוק. לפני שהותקנו התקנות ברור היה שאפשר להוכיח עבירה עפ"י החוק וכוונת ומטרת התקנות הינה להקל על הפרט בהוכחתו ואם במקרה ספציפי התקנות לא מקלות אזי נחזור לחוק עצמו. ובאמת במקרה דנן, לא הייתה כל אפשרות למדוד את הרעש החד פעמי דרך המכשירים. ולכן ביהמ"ש אשר כי התקנות אינן מסייעות לקובל ולכן ניתן לפנות לחוק עצמו.

 

אנו למדים מפסה"ד שיש אפשרות להמשיך ולהוכיח עבירה עפ"י החוק.

 

 

במקרה של עתירה ע"י הפרט ראשית יש לפנות לשר ע"מ שיתקין תקנות נוספות ורק לאחר שלא התקבל מענה/שתשובה השר אינה מספקת ניתן להגיש עתירה לבג"צ ע"מ שיתקין תקנות נוספות.העובדה שהחברה עומדת בתקנות הכלליות אינה הגנה טובה בכל הנוגע לחומר הכספית.

 

 

 

 

 

סעיף 2

  • יש תקנות לעניין החומר המזהם (במקרה שלנו פליטת כספית).
  • רוצים לחייב את החברה על בסיס ס' 4 לחוק למניעת מפגעים("זיהום אויר חזק ובלתי סביר").

האם לחברה יש הגנה מספיקה לאור עמידתה  בדרישות ?

 

מה קורה במידה וגורם מסוים הפר את הוראות החוק אך מלא אחר התקנות?

 

הקובל יטען 

כי הוא מגיש תביעה, כמו בפס"ד פרשט, בגין הפרת החוק, שכן המקור המזהם הפר את הוראות החוק עצמו וע"י גרם לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר וכי זיהום זה עלול להפריע לאנשים בקרבת מקום. וכן במסגרת טענותיו הקובל מצליח להוכיח שאכן יש זיהום אוויר חזק שמקורו ממקור זה וכי הדבר מפריע.

 

מקור הזיהום מנגד טוען

כי יש תקני פליטה/תקני ציוד החלים עליו ושהוא עומד בכל התקנות.

 

האם זוהי טענת הגנה טובה?

  • ראשית, יש להתחיל ולבדוק את החוקחוק למניעת מפגעים – (במידה שלשון החוק אינה ברורה יש לחפש את התשובה במטרות החוק ורק אם המטרות לא נותנות תשובה ברורה יש לחפש את התשובה במדיניות הכללית).

 

  • נתחיל עם לשון החוק: ס' 11 לחוק למניעת מפגעים קובע שזו עבירה לא לעמוד בכל דרישות החוק (כלומר בהוראות החוק + התקנות) – הס' לא נותן לנו תשובה ברורה.

 

  • ס' 7 לחוק למניעת מפגעים – קובע את משמעות התקנות. הס' מקנה סמכות להתקין ולהטיל את התקנות.

 

אם התקנות מציגות את הצעדים שיש לנקוט האם זה אומר שהן מספקות הגנה למי שכן מפר את החוק?

 

נראה שהתשובה אינה ברורה, לא ברור לי שכוונת המחוקק לתת במקרה כזה הגנה.

 

מקור הזיהום טוען

  • אפשר לטעון שיש כוונה ואם זו הכוונה של המחוקק נראה שיש הגנה למי שנקט בכל הצעדים הדרושים.
  • יש עקרון במשפט הפלילי – אין להעניש אדם, אלא אם הוא יודע מה החוק דורש ממנו.
  • כאשר השר התקין תקנות ספציפיות של כספית, כוונת השר הייתה לידע את החברה לגבי דרישת התקנות ומכיוון שהחברה עמדה בתקנות לא ניתן להוסיף דרישות נוספות לפי החוק.
  • אם לא נותנים הגנה טובה לחברות העומדות בתקנות אנו מורידים ופוגעים במטרה לעודד חברות העומדות והשומרות על התקנות, ולכן הטלת ענישה פוגעת בשיקולי מדיניות כללית.

 

הקובל יטען 

  • עפ"י ס' 11 לחוק למניעת מפגעים ניתן להעניש את מי שהפר את החוק/התקנות. לכאורה ניתן להעניש מישהו בגלל הפרת החוק, שכן זה נפרד מהפרת/עמידה בתקנות. בנוסף, יש פירוש של לשון הס' בפסיקה התואם לכך, בפס"ד אופנהיימר ובפס"ד פשטר נאמר במפורש שניתן לאכוף באכיפה פלילית גם את החוק וגם את התקנות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סעיף 3

  • יש תקנות לעניין החומר המזהם (במקרה שלנו פליטת כספית).
  • התקינו הוראות אישיות על אותו מפעל מזהם.

האם לחברה יש הגנה מספיקה לאור עמידתה  בדרישות ?

 

  • ס' 8 לחוק מניעת מפגעיםמסמיך את השר להוציא הוראות אישיות למקור זיהום ספציפי. הוראות אלו אינן תקנות. השר השתמש בסמכות זו ע"מ להוציא הוראות ספציפיות לחב' אגד.
  • ס' 10(2) לחוק למניעת מפגעים קובע כי אם הוצא נ' מישהו הוראה אישית והוא עמד בהוראה הזו – יש לו הגנה טובה. כלומר, אם היו לחברה הוראות אישיות והיא עמדה בהן הרי שהיא זכאית להגנה עפ"י הסעיף. הכנסת התחשבה בעניין הכוונה וקבעה כי אם יש הוראות ספציפיות על מקור מסוים קמה לאותו המקור הגנה טובה ברגע שעמד בהוראות ולא כאשר מקור עומד בתקנות וזאת מכיוון שההוראות ספציפיות ואישיות ואילו התקנות יותר מפורטות מהחוק, אך פחות מההוראות האישיות.
  • ס' 8(ב) לחוק למניעת מפגעים -הוראות אישיות, מותר להוציא הוראות אישיות למקור, אף על פי שיש לאותו מקור תקנות המיוחסות לו

 

הקובל יטען  

נראה שיש ללמוד שהמחוקק התייחס לעניין של הגנה בחוק והחליט לתת הגנה למי שקיבל הוראות אישיות ועמד בדרישות של ההוראות. ניתן להסיק, שאם המחוקק נתן הגנה לגבי הוראות ולא לגבי תקנות, יש להבין מזה שכוונתו לא לתת הגנה למי שעומד בתקנות

 

מקור הזיהום טוען

אפשר לטעון כי אולי המחוקק חשב שזה מובן מאליו שהתקנות נותנות הגנה ואין צורך להתייחס לכך כיוון שזה כ"כ ברור.

 

נראה כי ניתן לטעון טיעונים לשני הצדדים, אך אין אפשרות למצוא תשובות ברורות

 

 

 

 

סעיף 4

  • האם יש אפשרות להגיש קובלנה בכל זאת ?

האם לחברה יש הגנה מספיקה לאור עמידתה  בדרישות ?

 

  • ניתן להגיש תביעה עפ"י עוולת מטרד ליחיד, אך הקובל/התובע יצטרך להוכיח את תנאי הפקנ"ז בעניין וזאת מבלי להיעזר בחוק למניעת מפגעים, דבר אשר מקשה על הפרט בהוכחה.
  • מטרת ס' 13 לחוק למניעת מפגעים הינה להקל על הפרט בהוכחת תביעתו. הפרת הוראות החוק למניעת מפגעים דינם כמטרד ליחיד.

 

שאלה ב'

  • החברה עומדת בדרישות החוק למניעת מפגעים + התקנות.
  • שכן נפגע רוצה לתבוע בעילה של מטרד ליחיד

האם לחברה יש הגנה מספיקה לאור עמידתה  בדרישות ?

 

מקור הזיהום יטען

  • כי התקנות מיועדות לשמור על הציבור כולו, אך התקנות אינן מיועדות לשמור על כל פרט ופרט.

הקובל יטען

  • השכן יכול לומר כי התקנות נועדו לטובת הציבור כולו, אך הוא השכן גם כן נפגע מכך.

 

  • ת"א (רחובות) 4651/95 מלצר נ' וויס– דובר על בעיה של רעש מרפת של פרות. בשעות הבוקר היה רעש ממתקן המפזר אוכל לפרות. התקניים הסביבתיים קבעו מפלס של רעש, תקנות של רעש ליום וללילה (כאשר מפלס היום נקבע בשעה 6:00 עפ"י התקנות) וקל למדוד את רמת הרעש ע"י מכשירים. השכן התלונן על רעש בשעות 6:00-7:00 והדבר אינו סותר/פוגע בתקנות היום, שכן הרעש הפר את התקן של מפלס הרעש המותר בלילה, אך לא את התקן שנקבע ליום. למרות זאת, השכן טען כי למרות שהרעש "מותר" לפי התקניים, הרעש עדיין פוגע ומפריע לו. ביהמ"ש פסק – כי שי צורך להפחית את הרעש בין השעות 6-7 בבוקר וזאת למרות שהרעש עמד בתקנות. נימוק השופט הוא כי הרעש המותר עפ"י התקנות עדיין יכול להיות חזק ובלתי סביר בנסיבות מסוימות.

 

 

תקנות והוראות אישיות:

בוא נגיד שיש זיהום אוויר ממפעלים לייצור מלט, יש כמה מפעלים כאלו בארץ, ומוציאים תקנות.

אך אם מדובר בבעיות הכרוכות מבתי זיקוק יש 2 מפעילם בארץ ואין טעם להתקין תקנות אז השר יוציא הוראות לכל מפעל, לכן יש שימוש שונה בתקנות והוראות.

 

אנו למדים מס' 10 שהכנסת התחשבה בהגנה וקבעה אם יש הוראות שחלות עליך ואתה עומד בהם הם יגנו עליך. יש הגנה טובה כאשר אתה עומד בהוראות, לא בתקנות!! – זה הגיוני, ההוראות מתאימות למקור מסוים, תקנות הן יותר מפורטות מהחוק אך פחות מפורטות מהוראות, יש כאן הסדר שלילי וכוונת המחוקק לא לתת הגנה למי שעומד בתקנות.

 

לסיכום:

  • כאשר בודקים את לשון החוק, הנטייה מהלשון לומר שאין הגנה, גם מפירוש הלשון בפסיקה.
  • כאשר אנו בודקים את החוק כולו למשל ס' 10 לומדים מההסדר השלילי שאין הגנה פה.    אבל אם ממשיכים ובודקים מטרות כלליות של החוק יש בעיה, נתקלים בסתירה, כי מטרת החוק לעודד קיום תקנות, אך אם לא מכירים שלחב' פוליטקס יש הגנה טובה אנו מורידים מהתמריץ לעמוד בתקנות.
  • יותר מזה, אם לא מכירים בהגנה אנו פוגעים בעקרון כללי של משפט פלילי לתת להם מסר ברור מה נדרש מהם לפני שמטילים עליהם סנקציה פלילית.

 

  • יש סתירה בין חשיבות לשון החוק לבין המדיניות המשפטית ואין כאן פיתרון. במציאות קשה להניח שהמדינה שלא נתנה הגנה תגיש כתב אישום נגד מי שעומד בתקנות. והמדינה תהסס לעשות זאת, זה יראה לא הגיוני. אם יש בעיה המדינה מתקנת תקנות או מוציאה הוראה ספציפית.

 

  • בעניין קובלנה – הבעיה עם קובל פרטי – אם קובל הגיע לעו"ד לא שווה לטפל בו, על אף שיש טענה אפשרית. מותר להגיש קובלנה אך אין סיכוי. קשה לדמיין שהשופט יסכים להטיל ענישה פלילית על מי שעומד בתקנות ספציפיות לעניין הקובלנה. זה ביחס לס' 10, בס' 10 נאמר שצריך לעמוד בהוראות אך ברגע שגוף מסוים עומד בתקנות לא יעלה על הדעת שהוא יורשע בעבירה פלילית.
  • מטרת החוק- המטרה = לעודד מקורות זיהום לפעול בהתאם לתקנות, על כן נאמר שיש הגנה טובה למי שעומד בכל הדרישות והדבר מהווה תמריץ לפעול לפי התקנות.

 

מטרת החוק בהסמכת השר להתקין תקנות היא לתת הגנה מפני פגיעה. לשמור על בריאות הציבור כולו, אבל לא להבטיח את שמירת בריאותו של כל פרט ופרט.  אולי מטרת התקנות היא לשמור על הבריאות הממוצעת, לתת שמירה כללית על בריאות הציבור, אבל לא להבטיח שלא תהיה פגיעה באף אחד. למרות זאת, פרט שיכול להוכיח שלמרות התקנות יש זיהום אוויר בלתי סביר שמפריע לו, אכן זכאי להגנה.

 

  • פס"ד אופנהיימר אומר שאחת המטרות של חוק למניעת מפגעים הינה להוסיף להגנת הציבור. לכן כאשר גורם מזהם שעומד בתקנות אך לא בהוראות החוק אין לו הגנה טובה וזאת מכיוון שבמידה ונקבע כי יש לו הגנה טובה רק בעצם עמידתו בתקנות אנו היינו מורידים ממשמעות החוק לגבי הפרט.לכן יש לפנות למדיניות הכללית בעניין החוקים החלים, הרצון הוא לתת ודאות לבעלי עסקים. בעלי העסקים רוצים שהחוק יגיד להם מה לעשות וממה להימנע, ואז אם הם עומדים בכל הדרישות אף אחד לא יגיש נגדם תביעות/קובלנות. למעשה ללא הגנה כזו אין ודאות ובעלי העסקים יחששו מכך. אנו רוצים במדיניות כללית, לאפשר פיתוח עסקים בארץ, ולכן יש צורך בהגנה זו.

 

הליכים להתקנת תקנות

 

כאשר משרד אחד רוצה להתקין תקנות הוא מכין טיוטה של התקנות והוא מחויב להעביר את הטיוטה למשרדים האחרים שיש להם עניין בנושא התקנות. ז"א ישנם משרדים רבים המעוניינים בפעולות של משרד לאיכות הסביבה. המשרד המתכוון להתקין את התקנות צריך לקבל הערות ולהשיב להערות כאשר ההנחיות מפורטות.

אם משרד אחר לא מרוצה מתשובות המשרד, יוכל להעלות את העניין לסדר דיון של הממשלה כולה.

המצב הנוכחי בארץ הוא שהמשרד לאיכות הסביבה הוא אחד מהמשרדים הכי חלשים פוליטית ולכן המשרד לאיכות הסביבה יודע שבכל דיון בממשלה בד"כ המשרדים האחרים יוכלו להעביר הלאה את הכוונה להתקין תקנות. כך שיש קושי בהסכמת המשרדים האחרים.

בגלל הליכים אלו למשרד לאיכות הסביבה לוקח יותר מ-5 שנים להתקין תקנות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לסיכום:

חוק הכנסת קובע שאם התקנות קובעות ענישה פלילית – יש לקבל אישור מהוועדה הרלוונטית של הכנסת.

בנוסף, יש את הנחיות היועמ"ש הנחיות הדורשות הליכים יותר מסובכים. שר העומד להתקין תקנות מכין טיוטה.

 

 

העברת טיוטה למשרדים אחרים שיש להם עניין (כמו לדוגמא משרד הבריאות, החקלאות, משרד הפנים שאחראי על כל הרשויות המקומיות, משרד המשפטים, משרד האוצר – כסף, משרד התחבורה).

 

 

קבלת הערות.

 

 

תשובה להערות. להסכים או להסביר מדוע שר לאיכות הסביבה לא מסכים. אם שר התעשייה מתנגד והשר לאיכות הסביבה לא מקבל את ההתנגדות, הוא מודיע לשר התעשייה שמוסמך להביא זאת לדיון בממשלה ואז הדיון הופך לדיון פוליטי.

 

 

קושי בקבלת הסכמת משרדים אחרים.

 

המשרד לאיכות הסביבה הינו משרד חלש, אין הרבה תקנים, אין תקציב גדול.

 

 

 

 

 

 

 

ביצוע החוק

דרכים לביצוע החוק:

  1. תקנות.
  2. הוראות.
  3. רישיוני עסק.

 

הוראות אישיות:

  • דרישות ספציפיות החלות על גורם זיהום ספציפי.
  • הבחנה בין הוראות אישיות (או צווים אישיים) לבין תקנות.
  • הוראות (או צווים) חלות על מקור אחד והן ספציפיות לאותו מקור.

 

רישיוני עסק:

רישיונות והיתרים. חוסר היתרים מיוחדים לפי חוק למניעת מפגעים, חוק רישוי עסקים 1968.

 

ס' 1 לחוק רישוי עסקים –  קובע ששר הפנים מפרסם רשימת עסקים טעוני רישוי.

יש היתרים בנושאים ספציפיים אך לא לפי החוק למניעת מפגעים, אלא יש שיטה של רישוי כללי לפי חוק רישוי עסקים. החוק הוא כללי, וקובע את הצורך לקבל רישוי עבור עסקים העלולים לגרום לבעיות מקומיות. הרבה עסקים דורשים רישוי. החוק קובע שיש רשות רישוי שתטפל בבקשות לקבל רישוי לפי חוק זה.

 

ס' 5 לחוק רישוי עסקים  רשות הרישוי מוגדרת בחוק הרשות המקומית

 

ס' 6 לחוק רישוי עסקים  בעניינים סביבתיים כאשר עסק עלול לגרום לבעיות סביבתיות מבקש רישוי עסק, על רשות הרישוי להתייעץ עם השר לאיכות הסביבה לגבי התנאים הסביבתיים של הרישוי.

 

ס' 75 לחוק רישוי עסקים  מסמיך את השר לקבוע תנאים סביבתיים עבור הרישיונות. הרישוי אינו חוק וגם לא תקן כללי. אם אני פותחת מפעל שעלול לגרום בעיות סביבתיות אני מגישה בקשה לרישוי עסק מהרשות המקומית שתפנה לשר לאיכות הסביבה ותתייעץ איזה תנאים סביבתיים יש לכלול ברישוי. השר יגיב על כך ויקבעו מהם התנאים הסביבתיים.

 

ס' 9 לחוק למניעת מפגעים: "כל רישיון עפ"י חוק רישוי עסקים או רישיון אחר הנדרש עפ"י כל חיקוק לניהול מפעל (רק לגבי מפעלים) יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה". כלומר, כל הפרת חוק למניעת מפגעים היא אוטומטית (לגבי מפעלים) הפרת חוק רישוי עסקים. דבר זה חשוב כיוון שיש דרכי אכיפה בחוק רישוי עסקים והן מאוד יעילות שאין בחוק למניעת מפגעים, למשל: בחוק רישוי עסקים, במקרה של הפרה מותר להוציא צו סגירה אדמיניסטרטיבי ללא כל צורך בפנייה לביהמ"ש וזה לא נמצא בחוק למניעת מפגעים.

 

דרך ראשונה לביצוע החוק – ההוראות האישיות/התקנות:

ביצוע = יישום הדרישות למקור ספציפי.

 

מה ההבחנה בין הוראות אישיות לבין תקנות בנוגע לביצוען?

ההוראות האישיות חלות על ס' אחד ספציפי למקור ספציפי ואילו התקנות חלות על הציבור כולו.

הוראות לביצוע קבועות בס' 8 לחוק למניעת מפגעים.

נניח שיש תקנות כלליות בנושא פליטות זיהום מכל הארובות, עדיין מותר לשר להוציא הוראות אישיות בתחנת כוח ספציפית. בד"כ כאשר השר משתמש בסמכות זו הוא מוציא מסמכים וקורא למסמכים צווים אישיים. אם השר מוציא מסמך שכתוב עליו "צו אישי" זה לא משנה כמוהו כהוראה אישית.

במידה וגורם מקבל הוראות אישיות ועושה כל הדרוש ממנו עפ"י ההוראות = יש לו הגנה טובה.

 

 

מדוע השר מוציא הוראות אישיות?

נניח ויש עניין שלא כדאי להתקין תקנות כיוון שיש מס' קטן של תקנות, אין סיבה להתקין תקנות, יותר קל להוציא הוראות אישיות. אין צורך בכל ההליכים של ההנחיות ואפשר להתאים את כל הדרישות למצב הספציפי.

לפעמים השר מוציא תקנות לעזור למקור הזיהום להבין מה דרוש ממנו לעשות, ז"א המטרה העיקרית של השר הינה למנוע הפרות חוק.

אם המקורות גדולים, לפעמים עדיף להוציא צווים מפורטים, ע"מ לעזור למקורות לדעת בדיוק מה דרוש לעשות ומתי.

אם הדרישות מפורטות הרבה יותר קל לממשלה להוכיח שהמקור ידע מה דרוש ממנו ואפשר לבחון את המקרה וכו'.

 

האם ההוראה אחרי שניתנה קיימת בתוקף לעד?

יש לחפש את התשובה בהוראה עצמה. הוראה טובה קובעת שהיא בתוקף לכמה שנים, אך לצערנו הרב לא כל ההוראות קובעות הוראה של תוקף וצריך כן לעשות כך.

 

דרך שנייה לביצוע החוק –  רישיונות עסק:

אפשר לבנות שיטה שבה כל אחד שיכול/שעלול לפלוט חומר לסביבה (לאוויר), צריך היתר מיוחד לזיהום אוויר. יש לנו היתרים דומים לזיהום מי הים, אבל החוק אינו קובע דרישה ספציפית לקבל היתר לזהם את האוויר. השיטה למניעת זיהום אוויר קשורה לשיטה של רישיונות עסק.  בארץ יש  את חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 הקובע בס' 1 שלו ששר הפנים מוסמך לתת/לפרסם רשימת עסקים טעוני רישוי. לדוגמא, כל מסעדה צריכה להירשם כעסק. השר הוציא צו רישוי עסקים טעוני רישום ב-1995 והוא מתקן את הרשימה מעת לעת, ויש צו אחר החל על עסקים הטעונים רישוי, בגלל חוקים אחרים ואי אפשר לפתוח את העסק בלי רישיון.

 

 

 

חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 :

ס' 5 לחוק– קובע כי ברוב המקרים רשות הרישוי היא הקובעת והמוסמכת. יש הבחנה איזו רשות מקומית ובאיזה איזור מדובר. (לדוגמא: בנתניה הרשות המקומית היא רשות הרישוי).

ס' 6 לחוק- רשות הרישוי חייבת להתייעץ עם השר לאיכות הסביבה לגבי מתן רישיונות לעסקים שיש להם השפעה על הסביבה וישנה רשימה של עסקים כאלו.

ס' 7 לחוק- קובע את סמכות השר לאיכות הסביבה – מישהו שרוצה לפתוח עסק, מסוג שיש לו השפעה על הסביבה, אם העסק מופיע ברשימת שר הפנים – העסק דורש רישום.

הרשות המקומית צריכה להעביר את הבקשה לשר לאיכות הסביבה/לממונה ויכולים להיקבע על ידם תנאים לרישיון עסק ע"מ למנוע פגיעה בסביבה.

ס' 9 לחוק– קובע רישיונות מפעלים. באופן אוטומטי אם מפעל מקבל רשיון עסק הוא מחויב לפי ס' 9 לפעול בהתאם לדרישות של החוק למניעת מפגעים כולל התקנות.

המשמעות: זה מוסיף דרכי אכיפה לחוק למניעת מפגעים. דרכי האכיפה הם לפי החוק למניעת מפגעים. לפי דרישת ס' 9 לחוק רישוי עסקים כל דרישות החוק למניעת מפגעים נכנסות גם לחוק רישוי עסקים כך שמי שמפר חוק למניעת מפגעים מפר גם את חוק רישוי עסקים ודרכי האכיפה שונות כך שזה מוסיף כמה דרכי אכיפה. למשל, מי שמפר רשיון עסק אפשר להוציא כנגדו צו סגירה, דבר שלא קיים בחוק למניעת מפגעים וזה גם כן דרך של ביצוע החוק למקרה הספציפי.

 

השוואה בין הוראות אישיות לבין רישיונות עסק:

  • בד"כ קובעים את הרישיון בהתחלה.
  • השר בהוראות צריך להחליט שהוא רוצה צו אישי לגורם מסוים. לעומת זאת, ברשיונות עסק, עסק הגורם/העלול לגרום לזיהום צריך לבקש תחילה רישיון, עוד לפני שהעסק נפתח (בפועל הרבה מאוד עסקים אינם מבקשים רישיון). ההוראות אינן חלק מהשיטה האוטומטית. ואילו הרשיונות הינם חלק מהשיטה האוטומטית (למרות ששוב בפועל עסקים רבים אינם מבקשים רישיונות).
  • אפשר לאכוף הוראות חוק למניעת מפגעים דרך חוק רישוי עסקים, אך אי אפשר לאכוף הוראות חוק רישוי עסקים מהחוק למניעת מפגעים.
  • רישוי עסק כולל את כל הדרישות של החוק למניעת מפגעים.

 

השוואה בין הוראות אישיות לבין רישיון עסק:

הוראות אישיות רישיון עסק
ההוראות מהמשרד לאיכות הסביבה הרישיונות הם מרשות הרישוי כולל תנאים מהמשרד לאיכות הסביבה.
ההוראות ניתנות לאחר שהעסק פועל הרישיונות נדרשים וניתנים לפני פתיחת העסק (אפשרות לתקן)
בהוראות אין שיטה אוטומטית. ברישיונות יש שיטה אוטומטית.

 

הבחנה בין רישיון עסק לבין התר סביבתי מיוחד:

  • -רשות הרישוי אינה רשות סביבתית.
  • אינטרס של רשות הרישוי בתנאים סביבתיים מחמירים.
  • אינטרס של רשות הרישוי בתנאים סביבתיים קלים.
  • אינטרס של רשות הרישוי באכיפה.
  • בעיה מיוחדת כאשר הרשות המקומית מנהלת את העסק או יש לה עניין בהפעלת העסק, (לדוגמא: מתקן לטיהור שפכים, אתר לסילוק פסולת) יש כאן ניגוד אינטרסים.

 

דרך שלישית לביצוע החוק –  דרך האמנה:

לפני מס' שנים, התאגדות התעשיינים (=גוף פרטי המייצג את התעשיינים הגדולים בארץ) הגישה המלצה במשרד לאיכות הסביבה ואחרי דיונים הסכימו בהסכם הנקרא אמנה בינלאומית החלה על עסקים בין צדדים שחתמו על ההסכם. (הצורך להסכים לדרישות מסוימות כפי שבא לידי ביטוי במאמר של צ. לוינסון וטל ספיר).

 

אכיפה

 

לעשות לגבי מי שמפר את החוק, וזה חשוב כי גם אם דרישת החוק מושלמת זה לא שווה כלום בלי שיטה של אכיפה.

 

אכיפת החוקים הסביבתיים

 

יש להבחין בין אכיפה ע"י הממשלה לבין אכיפה ע"י הפרט. המאפיין את חוקי איכות הסביבה שיש אכיפה ע"י הפרט לגבי אכיפה ע"י הממשלה יש להבחין: כשמדובר באכיפה שיפוטית-כשביהמ"ש מתערב ויש אכיפה אדמיניסטרטיבית: ללא סמכות ביהמ"ש.

כשמדובר באכיפה שיפוטית אפשר לדבר על אכיפה פלילית ואכיפה אזרחית. כשמדובר על אכיפה ע"י הפרט אפשר לדבר על אכיפה פלילית  או אכיפה אזרחית.

 

שלב מקדמי = זיהוי הפרות החוק:

  • יש קודם לשמוע את תלונות האזרחיים.
  • בדיקה תקופתית – לשלוח נציג של הרשות לבדיקות תקופתיות.
  • לשלוח מישהו לבדיקות במקרים לא צפויים.

בדיקה תקופתית (לעומת תלונה שהיא זולה יותר למדינה) זה עולה כסף ומי שיודע שיש צורך בבדיקה צורתית/קבועה יכול להיות תלוי בתקופה ולהיערך לקראת הבדיקה הצפויה.לעומת זאת, לגבי בדיקות שאינה תקופתיות, מדובר על הפתעה וזה עדיף כי אי אפשר להתכונן, ועל כן המקור צריך תמיד להיות בכוננות וערוך. מצד שני, אם אין חובה על הרשות לבצע בדיקה תקופתית סביר להניח שלא יקיימו את הבדיקה הזו כלל.

  • לחייב מקור שגורם לזיהום לדווח על זיהומו.

 

מיהו הגורם המפקח?

המשטרה אחראית בעיקר להפעלת כל החוקים/למנות אנשים מיוחדים שאחראים על החוקים הסביבתיים. הנטייה שיש עניינים אחרים שבהם עסוקה המשטרה. הידע על העניינים הסביבתיים במשטרה מוגבל ומסיבות אלו כמה מחוקי הסביבה קובעים מפקחים מסוימים האחראיים רק לאכיפה של חוקים ספציפיים אלו.

 

"המשטרה הירוקה" = המפקחים – אלה אינם שוטרים. יש להם את כל הסמכויות שהם מוסמכים להפעיל בחוק, אבל אין להם את כל הסמכויות של השוטרים: יש להם סמכות לבצע טסט באמצע הדרך, אבל כדי לעצור רכב הם צריכים להיות בליווי שוטר רגיל. תפקיד המשטרה הירוקה הוא ביצוע החוק, לעזור לאנשים להבין את הנדרש עפ"י החוק.

 

ס' 9(א) ו-ס' 9(ב) בחוק למניעת מפגעים מעניקים את הסמכויות למפקחים. חלק מתפקיד המפקח הוא לא רק לתפוס עבריינים, אלא גם כן לעזור לאנשים לפעול בהתאם לחוק. על המפקח לשפוט אם יש במקרה ספציפי הפרה אמיתית/חוסר הבנה. מפקח יהיה מסוגל למלא את תפקידו טוב יותר מאשר אדם סביר וזאת מהסיבה שיש למפקח יותר ידע בנושא.

 

אכיפה פלילית ע"י הממשלה-

מטרות האכיפה:

  • תמיד לפעול בהתאם לחוק: אם אי אומרת לך אתה חייב לעשות כך ואם לא תעשה כך לא יקרה לך דבר – זהו לא תמריץ לפעול בהתאם לחוק.
  • מי שהחוק חל עליו צריך לקבל הודעה מראש – זה לא הוגן לאכוף חוק נגד מישהו אם הוא לא יודע. אם החוק לא ברור זה לא הוגן לאכוף את החוק.
  • צריך לשים לב מי שעומד בדרישות החוק – המגמה של האכיפה היא לתפוס את העבריינים ולשכנעם לפעול בהתאם לחוק. לדעת פרופ' גלפי זוהי דרישה ומחשבה שגויה. נתחיל מההנחה שלעמוד בדרישות החוק עולה כסף.

 

במקרים רבים כאשר המדינה מגישה כתב אישום נגד חברה היא מגישה כתב אישום גם נגד המנהלים בחברה, אבל כמעט תמיד המדינה מסכימה בעסקת טיעון למחוק את התביעה נגד המנהלים תמורת סכום גבוה יותר.

 

ס' 11(ד) לחוק למניעת מפגעים קובע שהורשע אדם בתוך שנתיים פעם נוספת בעבירה לפי אותו סעיף ניתן להטיל עליו ענישה גדולה יותר.

ס' 11(ה) לחוק למניעת מפגעים אומר שעבירות לפי חוק למניעת מפגעים הן עבירות של אחריות קפידה. כלומר, אין צורך להוכיח רשלנות או מחשבה פלילית וכו'. במציאות המשרד מעדיף לשכנע אנשים לעמוד בחוק ללא הגשת כתב אישום ולכן זה בד"כ לא בעייתי, כיוון שאנשים יודעים היטב מה מצפה להם לפני שהם מגיעים לביהמ"ש.

 

 

קצת נתונים סטטיסטיים:

זו אינה סקירה מדויקת, אלא קלילה, שערכה המרצה, ע"י מדגם של 27 תיקים, שהם כ-25% מכלל התיקים בשנת 2004:

 

  • 10 תיקים נגד רשויות מקומיות.
  • קנס ממוצע 99,920 ₪.
  • ממוצע רשויות מקומיות 114,000
  • יש פחות עסקאות טיעון ברשויות מקומיות.
  • 17 תיקים נגד גורמים פרטיים.
  • קנס אמצעי 60,000 ₪.
  • קנסות בין 2,500 – 45,000 ₪.
  • ממוצע הסדרי טיעון 166,000 ₪.
  • 10 תיקים של הסדרי טיעון.
  • ממוצע תיקים אחרים 69,200 ₪.
  • חלק מהקנסות היו בגלל פעילות ללא רישיון עסק או לא באמת בגלל זיהום וכו'.
  • נכון להיום הקנס המקסימאלי שניתן הוא בסביבות 600,000 ₪.

 

ניר ניהול שירותי תעופה ונתיב אוויר בע"מ נ' מדינת ישראל –

החוק למניעת מפגעים הינו אחד החוקים הבודדים הסביבתיים שהגיעו לביהמ"ש העליון.  בפסה"ד יש לשון מצוינת בעניינים סביבתיים, אבל במציאות הוא לא מייצג כלום אם בודקים אז לא מדובר בענישה כ"כ רצינית ומשפיעה. חברת כים ניר הורשעה בביהמ"ש השלום בעבירה של זיהום מי תהום מהשלכת פסולת. ביהמ"ש גזר על החברה קנס של 7,500 ₪ וחייב אותה במתן התחייבות כספית בסך 100,000 ₪ להימנע מעבירה דומה במשך 3 שנים.

 

לאור כך, עד כה ביהמ"ש הטילו עונשים מתונים בשל עבירות של איכות הסביבה ואם כך הגיעה השעה לעלות את רף הענישה. ביהמ"ש סרב לשנות את ההתחייבות. מהשלום הגיש הנאשם ערעור לביהמ"ש העליון, לאחר שהתיק נידון בשלום ובמחוזי, וטענתו הייתה כי ההתחייבות הייתה יותר מידי גבוהה. יש כאן קצת חוצפה שכן זיהום מי תהום הוא דבר רציני מאוד, כיוון שהזיהום מתפזר וגם ככה אין לנו מספיק מי תהום בארץ.

ביהמ"ש  – סרב לשנות את ההתחייבות ואמר שעד כה הטילו ביהמ"ש עונשים מתונים בשל עבירות הקשורות באיכות הסביבה והגיעה השעה להעלות את רף הענישה. עם זאת הוא לא שינה את הקנס כי זה לא היה הדיון שלפניו ולא שינה את ההתחייבות.

פרופ' גלפי מותחת ביקורת על פסה"ד – לדעתה הקנסות קטנים, לא טובים לא לאיכות הסביבה ולא לפיתוח התעשייתי, זה נותן עדיפות בתחרות לעבריינים לעומת מפעלים "טובים" שעמדו בדרישות החוק. בנוסף, לדעתה החוק לעיתים דורש יותר מידי, אבל אם כך הדבר יש לשנות את החוק ולא את הענישה. יש לעמוד בתנאי החוק ולדרוש את אכיפתו ללא פשרות. לדעתה, כל אחד צריך לעמוד בדרישות החוק.

 

המשך נתונים סטטיסטיים:

  • 450,000 ₪ – פרטי , הסדר טיעון.
  • 300,000 ₪ – פרטי, הסדר טיעון.
  • 300,000 ₪ – רשות.
  • 255,000 ₪ – רשות, הסדר טיעון.
  • 200,000 ₪ – רשות.
  • 200,000 ₪ – פרטי, הסר טיעון.

 

בוויסקונסין – אין לתת פטור לרשות מקומית מחובתה לשלם קנסות. שיעור האכיפה יותר חשוב מכל דבר אחר, אם יודעים שיפרו חוק יצטרכו לשלם, הם ימנעו מהפרת החוק

 

נושאי משרה:

  • 7 מקרים של קנסות + 3 חודשים מאסר על תנאי.
  • 3 רשויות.
  • 4 חברות פרטיות.

 

תהליך הגשת כתב האישום ע"י המדינה:

במשרד לאיכות הסביבה יש לשכה משפטית שנותנת ייעוץ משפטי לענפים שונים של המשרד. בנוסף, ישנם 12 עו"ד ומתמחים, כל עו"ד אחראי על נושא מסוים, כמו למשל: זיהום אוויר, וכאשר המשרד שוקל להגיש כתב אישום נגד מישהו, לא המשרד מגיש, אלא המדינה שאחראית באכיפת חוקים פליליים. יש למשרד המשפטים סידורים חוזיים עם משרד עו"ד פרטיים שונים ולפי החוזה הזה המשרד הפרטי מייצג את המדינה בתיקים פליליים סביבתיים ועו"ד פרטי עובד תחת הפיקוח של אותם עו"ד מהלשכה המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה ובסיום כל פס"ד העו"ד המפקח מכין תקציר על המקרה ואת זה אפשר למצוא באתר של המשרד לאיכות הסביבה.

 

העונש: כיצד קובעים את הסכום הקנס?

אנו יודעים מצד אחד שהחוק מאפשר קביעת קנסות מאוד כבדים, מצד שני במציאות אנו רואים שהקנסות שמוטלים אינם כל כך כבדים ונשאלת השאלה כיצד קובעים את הקנס?

  • לקחת בחזרה את הרווח שעשה הנאשם מהעבירה – בארה"ב יש מודל שנקרא BEN כדי לחשב את הרווח מאי ציות לחוק. המסר הוא שלא מרוויחים מאי ציות לחוק.
  • ההיסטוריה של אותו גורם – רוצים לדעתם אם זו בעיה ממושכת.
  • גודל הבעיה והאמידות הכלכלית של החברה – מצד אחד שהחברה תרגיש את הקנס ומצד שני שזה לא יפיל את החברה.

 

ת.פ 00191/02 מדינת ישראל נ' בן עמי שאול גינון והשקעות בע"מ

חברה סילקה פסולת באתר פיראטי באדמתו של מנהלה. החברה ומנהלה הורשעו בעבירות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק רישוי עסקים. קנס על החברה: 100,000 ₪ והתחייבות במשך שנתיים של 50,000 ₪ + קנס על המנהל 30,000 ₪ + 8 חודשי מאסר על תנאי. היה כאן קנס גדול לחברה קטנה.

ביהמ"ש אמר שהקו המנחה בקביעת הכנסות הוא לשקלל את הענישה הצפויה ולהכפיל אותה במכפלת הסיכון להיתפס ולשקול אותה מול החיסכון הכספי של המזהם. הרעיון הוא שלא יהיה משתלם לזהם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל מס' 5א

 

תרגיל 5א

 

אכיפה – קביעת הענישה

 

 

איתן אלוני הוא מנהל ובעל של עסק לגידול תרנגולי הודו בשם "לולי אלוני".  כמו כן, בני ביטוני הוא מנהל ובעל של עסק לגידול תרנגולי הודו בשם "לולי ביטוני".  גם גלית גולני היא מנהלת ובעלת עסק לגידול תרנגולי הודו בשם "לולי גולני".

 

מהלולים של כל אחד מהם זרמו שפכים מאד מזוהמים.  כמותם והרכבם של השפכים מהלולים של כל אחד היו דומים.  השפכים של אלוני זרמו לנחל כ-100 מטר מים התיכון.  השפכים של ביטוני הוזרמו לנחל סמוך ללוליו שזרם עד ים הכנרת.  השפכים מהלול של גולני נשפכו על הקרקע סמוך ללוליה ונספגו בה ולא הגיעו לשום נחל. הזרמת השפכים מכל אחד מהלולים נמשכה משך שנתיים.

 

הוגש כתב אישום נגד כל אחד מהם בבית משפט השלום לפי חוק המים, תשי"ט 1959 וחוק  שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984.  כל אחד מהם הודה בעובדות שבכתב האישום.  במהלך שמיעת הטיעונים לעונש, התברר כי, אחר הגשת כתב האישום, אלוני וביטוני פתרו את בעיית השפכים שלהם בהתקנת מתקנים נפרדים לטיפול בשפכים שלהם.  העלות לאלוני הייתה 100,000 ש"ח.  בגלל טיב הקרקע של ביטוני, העלות שלו הייתה 170,000 ש"ח.  גולני לא פתרה את הבעיה אצלה והשפכים משטחה המשיכו לזרום, אבל היא טענה שהיא התחילה בתיקון המעוות.  היא הזמינה וקיבלה כמה הצעות מחיר להתקנת מתקן לטיפול בשפכים בשטחה, והמחיר הממוצע היה 300,000 ש"ח, אבל היא לא חתמה על חוזה והעבודות טרם התחילו.

 

·         מה הן הטענות של בא כוחו של אלוני בעניין מידת הענישה המתאימה?

·         מה הן הטענות של בא כוחו של ביטוני בעניין מידת הענישה המתאימה?

·         מה הן הטענות של בא כוחה של גולני בעניין מידת הענישה המתאימה?

·         לגבאי כל אחד מהם, מה הן מה הן הטענות של המדינה בעניין מידת הענישה המתאימה?

·         מה על השופט לקחת בחשבון בקביעת העונש לאלוני?  לביטוני? לגולני?

 

עד היום הקנס המכסימלי היה 600 אלף ₪.

 

אלוני יטען: שפתר את הבעיה, זרימה לים התיכון, לא כ"כ פוגע בסביבה.

ביטוני יטען :  אותן טענות אבל יותר חזקות, כי שילם יותר כדי לתקן את הבעיה.

 

אם לא אוכפים את החוק, המפר יראה שאין טעם לקיים את החוק עד שתופסים אותו.

גולני יטען: אי אפשר להפעיל עסק כשזה כ"כ יקר למנוע את הזיהום, אסור לה לזהם את מי התהום.

 

נספגו בקרקע – מי תהום.

 

אכיפה פלילית ע"י הפרט:

המצב בארץ יוצא דופן. אנחנו מדברים על אכיפה ע"י המדינה. עבירה פלילית נחשבת כפגיעה בחברה. אם מישהו פוגע בך על אף שהעשייה שלו פלילית יש לך תביעה נזיקית עבור האינטרס הפרטי שלך. בישראל, המצב שמדינה אחראית בד"כ על אכיפה פלילית.

 

ס' 11 לחסד"פ קובע שתובע בעניינים פליליים זו המדינה. אלא אם ס' 68 לחסד"פ חל שקובע קובלנה.

 

על אף האמור בס' 11 לחסד"פ רשאי כל אדם להגיש קובלנה, עפ"י הרשימה בס'. זהו חריג לס' 11 לחסד"פ. אם פונים לתוספת השנייה של החוק יש רשימה של חוקים כולל מס' רב של חוקים סביבתיים, כולל חוק למניעת מפגעים ואז כל אדם יכול לתבוע קובלנה עפ"י חוקים אלו.

 

אך, יש חריג פה עבור חוק למניעת מפגעים אבל החריג חל רק כלפי דרישות ס' 11ה לחוק למניעת מפגעים. לפי חוק זה רק אדם המופיע בס' 11ה יכול להגיש קובלנה ולא כל אדם.

 

 

 

 

תרגיל מס' 5ב

 

תרגיל 5ב

 

אכיפה פלילית על ידי הפרט

 

 

האם גורמים אלה מוסמכים לאכוף את חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, במשפט פלילי?  יש לציין את הסעיף הרלוונטי של החוק ולנמק את התשובה.

 

1.     אדם הגר בקרבת מפעל הסובל נזק לבריאות מחשיפה לפליטות המפעל?

2.     אדם הגר בקרבת מפעל הסובל נזק לרכוש מחשיפה לפליטות המפעל?

3.     אדם הגר רחוק מהמפעל הטוען שהוא סובל נזק לבריאותו מחשיפת לפליטות המפעל?

4.     החברה להגנת הטבע, בעניין זיהום אויר מתחנת הכוח בחדרה?

5.     סטודנטים ירוקים של המכללה האקדמית נתניה, בעניין זיהום ממפעל באזור התעשייה הישן של נתניה

 

 

 

 

 

שאלה 1

ס' 11ה(א)(1) לחוק מניעת מפגעים  –  יכול לתבוע מכיוון שנגרם לו נזק.        אתה מוסמך להגיש קובלנה אם נגרם לך נזק או נעברה עבירה ברשות היחיד. בחוק הפרשנות מחפשים הגדרה של "רשות היחיד".

 

אם מפעל גורם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר ברשות היחיד שלי – יש לי זכות להגיש קובלנה. ואם אני יכולה להוכיח שברשות היחיד שלי האוויר מזוהם והזיהום חזק או בלתי סביר והוא מפריע או עשוי להפריע – אז הצלחתי להוכיח עבירה שנעברה ברשות היחיד  –   ברשות שלי.

 

שאלה 2

אין שינוי, יש נזק לכן יכול לתבוע לפי ס' 11ה(א)(1) לחוק מניעת מפגעים

 

שאלה 3

הוא יצטרך להוכיח עפ"י הדרישות של ס' 4 לחוק למניעת מפגעים.

זה לא ברור שיש עבירה בכלל לפי הגדרת העבירה.

 

הנתונים שיש להוכיח ע"מ שניתן יהיה להגיש קובלנה:

  • הקובל צריך להיות שיש לו זכות להגיש קובלנה לפי חוק למניעת מפגעים/חוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות).
  • זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
  • מפריע.
  • בקרבת מקום – (חלק מההגדרה)

 

אם אדם גר רחוק – האם זה בקרבת מקום? צריכים להתייחס לקרבת מקום במובן של זיהום.

  • השפעה מיידית

היה פס"ד בארה"ב שניתן לגבי השפעה מיידית – חוק בעניין חומרי הדברה, יש חובה לבטל הרשמה מיידית. התעוררה השאלה מה המשמעות של מיידית, מה קורה אם חשיפה אשר תעורר השפעה בעוד כ-10 שנים, האם זה מיידי? ביהמ"ש אמר שכן כי ההשפעה כבר התחילה.

 

על כן, ס' 11 ה(א)(1) לא מתקיים, כי צריך לבדוק את הנזק שנגרם ומכוח ס' 4 צריך להוכיח את תנאי הס'. לכן לא מתקיים, כיוון שאדם גר רחוק מהמפעל.

 

שאלה 4

חוק למניעת מפגעים הוא חוק נפרד לגמרי מחוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות) שנזכר בס' 11ה(א)(3). הם שני חוקים סביבתיים שונים. אין לבלבל בין שני החוקים.

 

ס' 11ה(א)(3) גופים ציבוריים, לפי התוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), כולל גם את החברה להגנת הטבע. לכן ניתן להגיש.

 

 

שאלה 5

מכללת נתניה אינה רשות היחיד שלך, אלא של נתניה.

כדי להגיש קובלנה יש צורך בעבירה. שנית, הקובל צריך להיות מישהו שקיים ברשימת             ס' 11(ה).

 

מה זו עבירה לפי החוק?

התשובה נמצאת בס' 11 שמפרט – העבירה היא על החוק או על הוראה אישית או עבריה לפי התקנות. לכן צריך להוכיח שמישהו קיבל הוראה אישית והפר את ההוראה או שהייתה הפרת תקנות או שיש זיהום חזק או בלתי סביר שמפריע או עשוי להפריע לעוברים ושבים.

 

מי יכול להגיש קובלנה?

  • אדם פרטי – אם נעברה עבירה ברשות היחיד ( ס' 11(ה)(א)).
  • אדם פרטי אם העבירה גרמה לו נזק (ס' 11(א)(1)).
  • רשות מקומית אם העבירה נעברה בתחומה (ס' 11(א)(2)).
  • גוף ציבורי/מקצועי – אם מופיע ברשימה של חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות).

סטודנטים ירוקים בנתניה – לא נכללים ברשימה של מי שיכול לתבוע.

 

האם אכיפה דרך קובלנה ע"י הפרט (כולל ארגונים ציבוריים) מוצדקת?

כאן מרשים לפרט לאכוף חוק פלילי. ברוב המדינות בעולם לא מרשים זאת כלל. אחת הסיבות שזה מוצדק הוא להוסיף לכוח האכיפה של המדינה. בארה"ב אין קובלנות אבל יש אכיפה פרטית.

מצד שני, אנשים מסוכסכים יכולים לנצל קובלנה פלילית נגד מי שהסתכסך עימם – זה בעייתי!!!

גם הזמן מתבזבז על כך בביהמ"ש ומי שמשלם על כך זה כולנו.

 

יש איזון חלקי לדברים אלו בס' 11ה(ב): "לא תוגש קובלנה לפי ס' קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועמ"ש".

 

בד"כ אין הרבה קובלנות פליליות ע"י הפרט כיוון שבדרך זו אין פיצויים עבור נזק רק הענשה. ועל כן, אם הפרט יכול להוכיח תביעה בנזיקין עדיף לו לעשות כן. לכן לרוב מי שמגיש קובלנות אלו הם גופים ציבוריים.

 

חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)

 

חוק זה מעניק לפרט הנפגע זכות לתבוע והוא צריך להוכיח רק הפרה אחת מהחוקים הסביבתיים, לא צריך להוכיח רשלנות, מטרד ליחיד, אלא אך ורק שמישהו גרם לזיהום. כלומר, הפרה של אחד מהחוקים הסביבתיים. בדצמבר נחקק חוק על קרינה בלתי מייננת: טלפונים סלולאריים, מקור חשמל גבוהים. בחוק החדש יש ס' שמוסיף חוק זה לחוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות).

 

תרגיל מס' 6

תרגיל- 6

 

חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992

 

איילת חשופה לזיהום אוויר מבית הזיקוק.  האם מותר לה להגיש תביעה נגד בית הזיקוק לפי חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב – 1992?

1.     האם הצלחתה בתביעה תלויה ביכולתה להוכיח שבית הזיקוק הפעיל את מתקנו ברשלנות?

2.     האם היא יכולה לקבל צו הדורש מבית הזיקוק להפסיק כל פליטות לאוויר?

3.     האם היא יכולה לקבל פיצויים?

4.     האם היא יכולה להגיש את התביעה כתביעה ייצוגית?

5.     האם יש צורך לקבל אישור מהשופט לפני הגשת התביעה הייצוגית?

 

 

 

האם איילת יכולה להגיש תובענה?

כן, מי שנפגע במפגע סביבתי יכול.

 

מהו מפגע סביבתי?

יש הגדרה שאומרת זיהום אוויר שהוא בניגוד לחיקוק. זה אומר שיש זיהום אוויר שאינו בניגוד לחיקוק.צריך להוכיח שזיהום האוויר בניגוד לחיקוק. זיהום אוויר בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.

אם התובענה מבוססת על נזק, זה צריך להיות נזק לבריאות, כך הכנסת קבעה.

 

 

שאלה 1

  • אין צורך להוכיח רשלנות לפי ס' 4 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). לכן זה לא רלוונטי.

שאלה 2

  • כן, ס' 2(א)(1): להימנע ממעשה הגורם למפגע סביבתי.

שאלה 3

  • הצו יכול להפסיק את המפגע, את הפליטות המפרות את החוק, לא להפסיק את כל הפליטות.

שאלה 4

  • צריך לבקש סעד סביר.

שאלה 5

  • יש נטייה לשופטי ביהמ"ש העליון להיות פחות רגישים לעניינים סביבתיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זיהום אוויר מכלי רכב

 

בנושא זה יש מגוון כתב של פתרונות וקביעת המדיניות הנכונה הינה העיקר לבחור את הפתרונות המתאימים, צריך מגוון פתרונות ושילוב ביניהם.

 

כל אחד מאיתנו הוא מקור הזיהום מכלי רכב. זה לא רק האוטו, כיוון שהאוטו לא מזהם אם אתה נוהג אז הזיהום נובע מפעולה ישירה שלנו ויש לקבל את האחריות על כך. הפרט בחברה הוא מקור הזיהום כמו רעש.

 

צריכים למצוא דרכים לגעת בהחלטות הפרט. אי אפשר לאכוף כל פרט ופרט ויש למצוא פתרון. יש יותר מ-6 מיליון אנשים אי אפשר לתפוס כל אחד, לכן יש מגוון טכניקות קיימות.

 

החומרים:

  • ניתן להבחין בין דלק בנזין לבין דלק דיזל או סולר.
  • פחמן חד חמצני (co) רכב בנזין יותר חמור מדיזל.
  • תחמוצת חנקן (nox) – בנזין הרבה ודיזל יותר.
  • חומר חלקיקי (tsp) – בנזין מעט, ודיזל הרבה.
  • חלקיקי עופרת – בנזין.
  • פחמימנים (itc) – בנזין.

המערכת המניעה היא יותר טובה לרכבים על בסיס בנזין. יש יותר פליטות מרכבים המשתמשים בסולר ועל כן זוהי מערכת המניעה פחות טובה. כיום זה משתפר, אך יש הרבה רכבים ישנים ואיתם במיוחד הבעיה ברגע שהם על בסיס סולר.

 

מניעת זיהום מכלי רכב:

  • תקני פליטה: קיים בארץ. חל עליהם חוק למניעת מפגעים שחל על כל זיהום אוויר וגם חוק פקודת התעבורה.
  • אנחנו בעיקר משתמשים בתקנים אירופאים הסיבות לכך: יש צורך לעצב את הרכב בהתאם לתקן.

הכוח של ישראל בשוק לא משפיע על הצרכנים ואם יש לישראל תקן מחמיר ממדינות אחרות וצרכני הרכב יגידו טוב לא נשווק את הרכב לישראל כי השוק כאן קטן. לכן משתמשים בתקנים האירופאים שהם פחות מחמירים מהתקנים האמריקאים.

 

  • ניתן גם לקבוע תקן לצי של רכב: לקבוע לא לכל משאית, אלא לצי שמעל 100 משאיות. הפליטות התקינות צריכות להיות ככה וככה…זה מאפשר לחברה להשאיר גם רכבים ישנים שהם פחות מחמירים וגם חדשים יותר מחמירים בתקנים.
  • LOW EMISSION VEHICLE – זה בד"כ כלי רכב שמשתמשים בגז טבעי שהפליטות יותר נמוכות. יש הרבה אוטובוסים על בסיס גז טבעי (כמו גז בישול).
  • ZERO EMISSION VEHICLE – רכב חשמלי שאינו חופשי לגמרי מפליטות, אין פליטות מהרכב עצמו, אבל יש מהסוללה של הרכב והארובות. מקור האנרגיה פה הוא תחנת החשמל. יש לנו יותר יכולת למנוע זיהום מתחנות חשמל, זה פולט פחות, אבל יש פליטות מכך שהרכב משתמש בחשמל.
  • ULTRA LOW EMISSION – משתמש במנוע שדומה למערכת ברכב בנזין, אך זו מערכת יותר יעילה, אבל זה מאוד חדש. יש פחות פליטות. פועל על בנזין
  • כשקובעים תקן פליטות יש לשים לב לשיטת מדידה. אצלנו זה הטסט השנתי.

 

לפני שאפשר לחדש רישיון רכב חייבים לעבור טסט ורשות הרישוי שולחת הודעה שעברת את הטסט. אין חובה לבצע טסט על רכב חדש, יש פטור לכמה שנים. הסיבה היא שאנו יודעים ממחקרים שמערכות חדישות יציבות למשך שנים ולכן חבל על ההוצאה הכרוכה בבדיקה. מאידך, יש חובה על רכבים ישנים לאחרונה אפילו לבדוק פעמים בשנה.יש גם רכבים שמחייבים בדיקה בצד הדרך.

 

בממוצע רכב דיזל שמשתמשים בסולר ועברו טסט שנה שעברה 1/3 מהם לא עוברים טסט בשנה שעברה. יש הרבה שחיקה. מסתבר גם שיש אנשים שלא מחדשים טסט כל שנה. יש שחושבים שהמערכת שלנו מעולה, כל שנה טסט ואם לא עוברים אין רישיון, אך זה לא נכון לא הרבה מחדשים טסט כל שנה ובין 10% ל-15% לא עוברים טסט כל שנה, כי לא הגיעו לבדיקה. זה בעייתי. 10% זהו נתון משמעותי. גם האכיפה בעייתית. אין הרתעה. אין תמריץ להיזהר.

 

 

 

תקנים החלים על מנועים:

  • דרישה להתקין ממיר קטליטי במנוע. מתקן שבו הוא מבצע תהליך כימי והופך את הפליטות למים.
  • דרישה לגבי שמירת המנוע במצב תקין.

דרישות אלו קיימות בתקנות.

 

 

מקור נוסף של זיהום הוא הדלק:

במידה ויש עופרת בדלק ובבנזין היא נפלטת לאוויר.

לא כל חומר בדלק נפלט לאוויר, לעיתים שריפת הדלק הופכת את החומר ללא מזהם, אך עופרת כן בעייתית, יש פליטות. זו הסיבה שיש דלק נטול עופרת על-מנת למנוע את פליטות העופרת. אך הממיר הקטליטי חובה להתקינו והוא בא למנוע פליטות של חומרים אחרים כמו co, אך הממיר עצמו לא מונע פליטות של עופרת. אם יש עופרת בדלק היא מקלקלת את הפעלת הממיר ולכן אסור שימוש בדלק הכולל עופרת אם יש ממיר במנוע. זוהי הסיבה שנוזל התדלוק (הפיה), אם יש עופרת, לא כנס לרכב.

 

דרכים למניעת הזיהום ע"י הדלק:

  • תקנים החלים על דלק: במטרה למנוע פליטות. במטרה לשמור על הפעלה תקינה של הממיר הקטליטי.
  • פיקוח על הדלק: יש בזמן התדלוק אדים שהם חומר מזהם ומסוכן בעיקר בנזין = חומר מסוכן. כדי למנוע זיהום זה ניתן להשתמש בכיסוי שמונע מהאדים לצאת. זה לא קיים בכל תחנות הדלק בארץ. בארה"ב זה קיים בכל תחנת תדלוק, הדבקה ישירה לרכב שמונעת אדים.
  • הטלת מיסים על יבוא/רכישת רכב: מס גבוה על רכבים עם פליטות גבוהות כדי לעודד אנשים לקנות רכבים מזהמים פחות. הטלת מיסים להעלות את המחיר ולהרתיע רכישת כלי רכב וזאת על-מנת לגרום לאנשים לקנות פחות רכבים.הבעיה בשימוש ממושך ברכבים ישנים שיותר מזהמים.סבסוד רכישת רכבים חדשים שפחות מזהמים (יש כל מיני אפשרויות לתת את הרכב למדינה שהורסת את הרכבים הישנים).
  • הטלת מיסים על דלק: (במדינות רבות סולר יקר מבנזין. אצלנו בארץ זה הפוך. כיוון שרכבים גדולים משתמשים – כגון: אוטובוסים ומשאיות). מס' הרכבים הולך וגדל בהשוואה לאוכלוסייה.
  • פיקוח על התנועה: עידוד תנועה חופשית. עיתוי רמזורים.כאשר רכב נוסע מנקודה לנקודה הוא מזהם. גם כשהוא עומד והמנוע מופעל הוא מזהם. אך עדיף שיסע יותר בתנועה חופשית וכך היה פחות זיהום. אז עידוד תנועה חופשית מונעת זיהום. זו הסיבה לכבישים חד סתריים כיוון שהתנועה יותר חופשית ברחוב חד סתרי. זה מתבטא גם בעיתוי רמזורים. אם הם מתואמים אין צורך לעצור בכל רמזור.
  • עידוד השימוש בתחבורה ציבורית: כאשר 40 אנשים נוסעים באוטובוס זה גורם לפחות זיהום מאשר 40 נוסעים ברכב פרטי ועוד פחות אם הם נוסעים ברכבת. זה ע"י חינוך, סבסוד המחיר, פרסומות, זמינות, זמן יותר קצר להגיע.
  • עידוד השימוש בתחבורה משותפת – קרפולים (הסעות). מאפשרים למשל ל-4 אנשים באוטו להשתמש בנתיב מיוחד זה מעודד נסיעה בקרפולים.
  • עידוד שימוש באופניים ועידוד הולכי רגל.
  • הפחתת מס' הנסיעות: פחות ימי עבודה. יותר שעות ביום אחד או לאפשר לעבוד מהבית אין נסיעות זה לטובת הסביבה
  • תכנון למניעת פקקים: כמו אצטדיון מושך הרבה אנשים, ניתן לתת לן למשל היתר בניה רק אם יש הגעה אליו דרך תחבורה ציבורית. לדוגמא: עזיראלי נבנה ליד הרכבת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל מס' 8

 

 

1. שאלות על הצו האישי (ההוראות האישיות) לקואופרטיב דן.  ניתן למצוא את

הצו באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה:

www.sviva.gov.il > איכות האוויר (בצד שמול מתחת ל"נושאים סביבתיים", וללחוץ על "להצגה") > זיכום אוויר מכלי רכב (הפריט השלישי ברשימה) > פעילות המשרד (למטה) > צווים אישיים לדן ואגד (למטה) > צו אישי לקואופרטיב דן (למטה)

 

א.    מי הוציא את ההוראות?

ב.     לפי איזו סמכות?

ג.       באיזה סעיפ(ים) נקבעו תקני פליטה?

ד.     באיזה סעיפ(ים) נקבעו תקני ציוד?

ה.    באיזה סעיפ(ים) נקבע נוהלי עבודה?

ו.       איזה סעיפ(ים) מטפלים בדרכים לזהות הפרות?

ז.      מה המטרה של הדו"ח שיש חובה להגיש לפי ס' 6(ג)?  האם הקואופרטיב מחויב לפרסם בדו"ח מידע אל תלונות שלדעת הקואופרטיב אינן מוצדקות?

 

2.  אסף הגיש תובענה להוצאת צו מניע לפי חוק למניעת מפגעים סביבתיים

(תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 נגד הקואופרטיב דן וטוען שהקואופרטיב

גרם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר מהאוטובוסים שלו.  הקואופרטיב

מלא את כל הדרישות בהוראות האישיות.  האם יש לו הגנה טובה לתובענה?

 

3.     האם התשובה שונה אם נטען בתובענה שהקואופרטיב גרם לרעש חזק או

בלתי סביר מהאוטובוסים שלו?

 

 

 

 

 

הוראות אישיות שמיועדות למקור ספציפי:

 

שאלה מס' 1:

א. צריי הנגב – השר לאיכות הסביבה.

ב. ס' 8 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961.

ג. ס' 2(2)(ב). כל ס' 2.

ד. 5-10.

ו. ס' 6, ס' 7.

ז. נניח הקופראטיב אמר שהם קיבלו 1,000 תלונות. 2/3 – טופלו. 1/3 – לא מוצדקות. האם חייבים לכלול תלונות אלו בדו"ח. כן. לפי ס' 6(ב) קובע חובה לטפל בכל תלונה ויש לקופראטיב שיקול דעת איך לטפל. כלומר, יש חובה לדווח על כל התלונות שהתקבלו ואפשר להגיד שחלקן לא מוצדקות.

שאלה מס' 2:

כן. הגנה טובה לכל תהליך משפטי לפי חוק זה, אך כאן תובעים לפי חוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות).

הגדרה של מפגע סביבתי

זיהום אוויר בניגוד לחוק, תקנה, צו או שגרם נזק לתובע. זיהום אוויר מאוטובוסים איננו בניגוד להוראה ואיננו בניגוד לחוק למניעת מפגעים. אז אי אפשר לקרוא לזה מפגע סביבתי, אלא אם מגיש התובענה טוען לפגיעה אישית.

 

חוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות) מגדיר מפגע סביבתי

זיהום בניגוד לחוק או זיהום שפוגע באופן אישי. צריך להראות ניתוח זה לפי חוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות).

 

שאלה מס' 3:

אין הגנה, ההוראה לא מתייחסת לרעש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רעש

 

הרעש כמטרד:

 

רעש הוא קול לא רצוי והפרעה סביבתית. רגישות האוכלוסייה למפגעי רעש גדלה, וכך גם הדרישה לנקיטת אמצעים להפחתתם. רעש הוא תוצר לוואי לפעילות האדם בחברה המודרנית. תהלכי העיור והתיעוש תורמים לרווחת האדם ולשיפור חייו, ומאידך פוגעים בסביבתו ובין השאר גם מעלים את עומס הרעש[1]. השפעת הרעש הסביבתי שונה מאדם לאדם, והתגובה עשויה להשתנות במשך הזמן בעקבות שינויים אישיים ושינויים חברתיים.

 

מתייחסים לרעש הסביבתי כאל מטרד היוצר תגובה שלילית, אך הרעש הסביבתי המצטבר גורם נזק רב[2]:

לגוף:הרעש הסביבתי מגביר את זרימת האדרנלין לדם, מעלה לחץ דם, משבש את קצב הלב ואת פעולת הכליות, מעייף ובכך פוגע במערכת החיסון.

 לנפש:הרעש הסביבתי מעצבן, פוגע בכושר הריכוז, לא מאפשר לחשוב, ללמוד ולנוח.

לכיס:הרעש הסביבתי גורם נזק כלכלי- מוריד מערך דירתך ולא מאפשר ליהנות הנאה סבירה מביתך.

הרעש הסביבתי הוא סוג של אלימות – גורם לתחושה של חוסר אונים שמגבירה את הצורך להשתמש באלימות כנגד הרעש.

 

אופי הרעש

על אף שהרעש הוא גורם ראשי לעצבנות, לאלימות ולתאונות הוא לא נתפס כגורם משמעותי לאסונות. הנזק שבחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר, אך התוצאות אינן מיידיות – ולכן הרעש לא נתפס כגורם סיכון גבוה. כל אירוע רעש גורם להצטברות הנזק, אך הדעה הרווחת היא שבחלוף הרעש השפעותיו חולפות.

 

מבחינת תכונות ומאפייני הרעש מבחינים בין:

רעש קבוע- רעש שמפלסו לא משתנה (רעש בתעשייה). רעש משתנה– רעש עולה ויורד חליפות (רעש תחבורה). רעש התקפי- רעש מתפרץ, שמפלסו עולה ויורד בשיעור ניכר בפרק זמן קצר ביותר (כגון פיצוצים ממחצבות).

 

מקורות הרעש העיקריים-

תעשייה, תחבורה ופעילות האוכלוסייה באזור מגורים. רוב הפניות שמתקבלות בנושא איכות הסביבה ברשויות המקומיות, במשטרה ובמשרד לאיכות הסביבה הן פניות ותלונות על גרימת רעש[3].

חוקים בנושא רעש:

החוק למניעת מפגעים[4]

החוק קובע שאסור לגרום לרעש חזק/בלתי סביר שמפריע/עלול להפריע לנמצאים בקרבת מקור רעש.

לפי ס' 2 לחוק  – "לא יגרום אדם רעש חזק או בלתי סביר מכל מקום שהוא, אם מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".

 

"רעש חזק"-

רעש המפריע לאדם מבחינה סובייקטיבית. הרעש צריך להיות כזה שמפקח/שוטר מתרשמים שהוא עלול להפריע למתלונן וכי אין מדובר בנקמנות בין שכנים/תלונה קנטרנית (יש לציין שהכלי שיש בידי השוטר הוא אוזניו בלבד ובמידה ושוטר מגיע למקום המפגע ומחליט, לפי שק"ד שהרעש חזק ומפריע למתלונן, באפשרותו לקנוס את החשוד).

 

"רעש בלתי סביר"-

זהו רעש שחורג מעבר לאמות המידה, בדציבלים, שנקבעו בתקנות רעש בלתי סביר. לכן רעש שכזה מחייב ביצוע מדידות במכשיר מדידה. יש לציין שהמשטרה לא אוכפת עבירות הנוגעות לרעש בלתי סביר כיוון שאין ברשותה מד רעש. לעניין זה ראה ס' 9א +9ב לחוק מינוי מפקחים וסמכויותיהם.

 

נטל ההוכחה

לפי ס' 10(1)  נטל ההוכחה מוטל על מבצע המפגע ובמידה שהנאשם/הנתבע מילא את המוטל עליו בהוראות שניתנו לו  לפי ס' 8 לחוק (הוראות אישיות) תהא לו הגנה טובה.

 

סנקציה

  • ס' 11(א) לחוק– קובע כי העובר על הוראות החוק- דינו מאסר ששה חודשים/קנס[5].
  • לפי ס' 11ב לחוקטרם הוגש כתב אישום והשר/מי שהוא הסמיך נוכחו כי נגרם רעש חזק/בלתי סביר (מפגע) רשאים הם להטיל צו לסילוק המפגע.
  • לפי ס' 11ה  – רשאים להגיש קובלנה כאמור בס' 66 לחסד"פ[6] , יש צורך בהוכחה של :             1)נזק – הן נזק פיזי והן נזק רכוש (הוצאות כספיות לרכישת אמצעים להפחתת הרעש וכו') 2)רשות היחיד.

 

ס' 15 לחוק – קובע כי הוראות חוק זה מוסיפות על הוראות כל חיקוק ולא גורעות. מכוח החוק הותקנו תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)[7].

 

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)[8].

קובעות מהו רעש בלתי סביר ואת אופן מדידתו.

קיימת התייחסות ספציפית לרעש התקפי, לרעש עם טון בולט ולרעש פיצוצים בשכיחות נמוכה. כמו כן התקנות קובעת את אופן ההתייחסות וההתחשבות ברעש הרקע. רעש בלתי סביר מוגדר בנפרד לחמישה סוגים של מבנים, בהתחשב במשך הרעש ותוך התייחסות שונה לרעש הנשמע בשעות היום (מ-06:00- עד 22:00) ולרעש הנשמע בשעות הלילה (מ-22:00- עד 6:00 למחרת).

 

 

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)[9]

ס' 3 לחוק – רעש באמצעות מכשיר קול-

(א) קובע: "לא ישיר אדם, לא יזעק ולא יפעיל כלי נגינה…ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל-16:00 ובין השעות 23:00 ל-07:00 למחרת, באזור מגורים ובאחד מהמקומות האלה: (1)תחת כיפת השמים; (2)במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם; (3)…"

(ב) הס' קובע שתקנת משנה (א) לא יחולו על פעולה המבוצעת באחד מהמועדים הבאים:                           (1)ליל יום העצמאות; (2)ליל פורים; (3)ערב יום מנוחה ומוציא מנוחה – עד חצות (כלומר ערב יום שישי ושבת עד השעה 24:00 או בערבי חג).

 

גם במידה ויטענו כי מקור הרעש נמצא פיזית מחוץ לאזור המגורים עדיין בהתאם לס' 15 לתקנות נקבע כי האיסורים המוטלים לפי תקנות אלה על גרימת רעש באזור מגורים, יחולו גם על גרימת רעש מחוץ לאזור מגורים, אם אותו רעש גורם להפרעה/מטרד באזור המגורים.

 

 

 

 צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט- מניעת רעש)[10]

הצו כולל פירוט של עבירות קנס. העבירות נוסחו לפי הקבוע בחוק למניעת מפגעים והתקנות שלפיו. שיעור הקנסות נעים בין 150 ל-1,800 ₪, בהתאם לחומרת העבירה ולמבצעה. לפי צו זה, יש אבחנה בין סעיפי עבירה המחייבים מדידת מפלסי רעש לבין סעיפים בהם התרשמותו הסובייקטיבית של רושם הדוח מספקת. העובר על הוראה מהוראות חוק זה/על הוראה מהתקנות שהותקנו מכוח החוק, דינו מאסר של שישה חודשים / קנס בגובה 150,000 ₪  / שני העונשים כאחד. החל מספטמבר 2000 העבירות על גרימת רעש הן עברות ברירת משפט!

 

חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)[11]

לפי ס' 1 לחוק   רעש = מפגע סביבתי שיש בו פגיעה בבריאותם של הנפגעים ובנוסף גורם לסבל ממשי לנפגעים.

 

 לפי ס' 2 לחוק –  רשאי ביהמ"ש לתת צו המורה למי שגורם למפגע הסביבתי:

(1)להימנע מהמעשה הגורם/להפסיקו.

(2)לתקן את המעוות.

(3)לעשות כל הדרוש במטרה למנוע את המפגע הסביבתי.

יש לציין, כי לפי ס' 4 הנפגעים לא צריכים להוכיח את רשלנותם של הפוגעים.

 

לפי ס' 10 לחוק  – יש אפשרות כי מי שנפגע רשאי לתבוע הוצאת צו לפי ס' 2 כאמור בשם קבוצת אנשים שנפגעו/עומדים להיפגע מאותו מפגע (להלן- תובענה ייצוגית).

סייגבס' 11 לתובעה ייצוגית ובמידה שתובענה כאמור הוגשה שלא בהתאם לתנאי הס' (לדוגמא: בחוסר תו"ל ) ביהמ"ש רשאי להורות שלא תנוהל כתובענה ייצוגית.

 

חוק רישוי עסקים[12]

שמירה על איכות הסביבהס' 1 לחוק זה מסמיך את שר הפנים לקבוע מי יהיו בתי העסק הטעונים רישוי וזאת כדי להבטיח :

 (ס' 1(א)): איכות סביבת בית העסק, תנאי תברואה נאותים, מניעת מפגעים ומטרדים, בטיחות בבית העסק או בסביבתו, מניעת סכנות של מחלות בעלי-חיים וכדומה.

פקודת הנזיקים האזרחיים

ס' 45(1)  –  מציין כי אין אדם מוגן בפני מטרד ליחיד אלא אם כן הוא מפריע לשימושו ולהנאתו הסבירים- בהתחשב במקום הימצאם וטבעם של המקרקעין שלו.

ניתוח הס' לפי פס"ד "עדן" תהנה מרכושך באופן שלא תזיק לרכוש זולתך. עליך לנקוט זהירות מתקבלת על הדעת. כדי להימנע ממעשים/מחוסר-מעשים אשר אתה יכול באופן הגיוני לחזות מראש כי הם עלולים לפגוע ברעך. הכוונה להימנע מפגיעה באנשים העלולים להיות מושפעים באופן ישיר ע"י מעשי, אשר על כן עלי באופן הגיוני לראותם בחישובי כעלולים להיות מושפעים.

 

הפקנ"ז[13]

במידה שהנפגעים יוכיחו כי הפוגע אכן הפר את אחת מההוראות שהוצגו לעיל יוכל לטעון כי :

במטרד לציבור לפי ס' 42 לפקנ"ז  – שכן דרוש כי המעשה יהיה שלא כדין/מחדל מחובה משפטית.

לפי ס' 44 לפקנ"ז – מטרד ליחידהנפגעים  שיוכלו להוכיח כי המטרד גרם להפרעה של ממש לשימוש הסביר שלהם מהמקרקעין, להנאה סבירה מהם וגרם להם נזק יהיו זכאים לפיצויים.

לפי ס' 46 לפקנ"ז – מטרד קייםבמידה והפוגעים יטענו כי מקורם קיים מזה שנים רבות, הדבר לא יהווה בעבורם הגנה

 

פסיקה בנושא רעש

  • ברק בבג"צ אדם טבע ודין נ' ראש ממשלת ישראל ואח'התנהגות הפוגעת באיכות הסביבה באופן הגורם לפגיעה במינימום הקיום האנושי, פוגעת בכבוד האדם וחירותו.
  • הש' יהודית שבח, בפס"ד ענבר דני ואח' נ' עיריית תל אביב ואח' במדינה מתוקנת זכאי האזרח לקיום תנאים מינימאליים שיאפשרו לו שהות נינוחה ללא מטרד רעש אשר יטריף את דעתו וידיר שינה מעיניו. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים כאשר מדובר במטרד קבוע החוזר על עצמו מערב לערב ומלילה ללילה" ביהמ"ש דוחה את טענת הנתבעים כי התובעים לא התקינו מערכות מיזוג אוויר ולא הגיפו דלתותיהם וחלונותיהם על מנת להקטין את מטרד הרעש. ונקבע ע"י הש' כי מוטב שטענה זו לא הייתה נטענת כלל וכי הנתבעים מבקשים להמשיך ולקיים את המטרד באין מפריע כאשר התובעים יסתגרו בבתים יגיפו חלונותיהם ודלתותיהם רק כדי למלט את הנתבעים מחובתם להסרת המטרד.
  • ע"א 436/60 מאיר עזרי, ו-3 אח' נגד ויקטור קליין, ו-4 אח' – הרעש מפריע בצורה החמורה ביותר למנוחה ושולל מהם את הנאתם הטבעית מבתי מגוריהם במקום וזאת בדומה לתוצאות הרעש והרעידות שתוארו בפס"ד "אילו למשל היה המדובר באזור תעשייתי טהור, לא היה ספק בלבי, שמי שמתגורר באותו אזור חייב להשתמש באותו שימוש בבית מגוריו ובאותה הנאה ממנה האפשריים באזור כזה".
  • בג"צ 5598/00 שדה התעופה בהרצלייה – ביהמ"ש אימץ ונתן "משקל מיוחד" לחוות הדעת של המשרד לאיכות הסביבה, לפיה מפלסי הרעש שנמדדו אינם חריגים מהערכים המקובלים באזור עירוני, אלא שהם בולטים מעל רעשי הרקע של הסביבה השקטה יחסית שבה נערכו המדידות.
  • Walker V. Brewster (1867) L.R. 5 Eq.25 (4) 34 "מתוודה אני כי בעל דעה מוחלטת אני, כי קיומה של תזמורת כלי נשיפה חזקים המתנגנת פעמיים בשבוע מספר שעות בקרבה מידית לביתו של אדם פרטי מהווה מטרד, אשר ביהמ"ש ימנע אותו".

 

דוגמאות לסנקציות שניתנו ע"י ביהמ"ש בעקבות מפגע רעש:

  • ת.פ 6762/96 מ"י נ' א. גרוסמן ובניו בע"מ – החברה הנאשמת ומנהליה הואשמו :

לפי ס' 14 לחוק רישוי עסקים – בניהול עסק ללא רישיון.

לפי ס' 11 לחוק המפגעים  – בגרימת רעש חזק או בלתי סביר.

על החברה הנאשמת נגזר עונש של קנס בסך 15,000₪ וכן התחייבות בסך 50,000₪ שתימנע מביצוע עבירות של גרימת רעש בלתי סביר למשך שנתיים

  • ת.פ 5492/99 מ"י נ' חברת הכובש בע"מ, אבי ויחזקאל הנדל – הנאשמים מנהלים מפעל לייצור נקניק בבני ברק זה שנים רבות. בין יתר המפגעים, אופן הפעלת המפעל גרם לתושבים שבשכונתו מפגעי רעש.

לפי ס' 11 לחוק מניעת מפגעים –  גרימת רעש חזק או בלתי סביר.

בפס"ד, אחד מעיקרי תנאי ההסדר הינו כי תוך 3 חודשים, מיום מתן פס"ד, יותקנו במפעל מתקנים להפחתת רעש, באופן שהרעש שייגרם מהמפעל לא יעלה על המותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מים מתוקים ושפכים

 

תרגיל 9

זיהום מים

 

1.  האם בכל מקרה מדובר בזיהום מים אסור לפי חוק המים, התשי"ט-1959?  יש לנתח לפי לשון החוק ולצטט את הסעיפים הרלוונטיים.

א.    נזילה מצינור חברת הנפט שופכת דלק על פני הקרקע.  הדלק מגיע למי תהום. כתוצאה מכך, מי התהום אינם ראויים לשימוש כמי שתייה, אבל מי התהום האלו אף פעם לא שרתו כמי שתייה.

ב.     מפעל מזרים שפכים שיש בהם מתכות כבדות לנחל, בריכוז הפוגע בדגים בנחל אבל לא בבני אדם.

ג.       תחנת כוח משתמשת במי ים קרים לצורך קירור, ואחר מכך מזרימה את המים החמים לנחל סמוך לתחנת הכוח.

 

·המים החמים לא פוגעים בשום דבר

כי מי הנחל כבר מזוהמים ואין בהם כל בעלי חיים ואין צמחיה בנחל.

ד.     אדם מתקלח.

 

2.  זכויות במים

א.    למי שייך מים זורמים?

ב.     האם יש לבעל קרקע זכות להשתמש במים הזורמים בנחל העובר את הקרקע שלו?  במי תהום מתחת לקרקע שלו?

 

3. האם יש לשר לאיכות הסביבה או לכל שר אחר או רשות אחרת סמכות לקבוע בתקנות תקנים סביבתיים למים זורמים ולמי תחתון?  לקבוע בתקנות תקנים בנושא איכותם של השפכים שמפעלים מזרימים לנחלים?  לקבוע בתקנות נוהלי עבודה החלים במפעלים המזרימים שפכים לנחלים?  לקבוע בתקנות שמפעלים המזרימים שפכים לנחלים חייבים להתקין ציוד מסוים כדי להפחית מידת הזיהום בשפכים?

 

4. האם יש לשר לאיכות הסביבה או לכל שר אחר או רשות אחרת סמכות לפי חוק המים להוציא צווים אישיים לגורמי זיהום מים ובו להוראות להם על הצעדים שיש לנקוט בהם כדי למנוע את הזיהום?  האם יש סמכות לפי חוקים אחרים שלמדנו?

 

5.  יש לעיין בס' 20ה.  סמכות זו שונה מכל סמכות בחול למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.  מה מטרת סמכות זו?  האם לדעתך סמכות זו מועילה?

 

 

 

שאלה 1 :

כל שינוי במים נחשב כזיהום מים ע"פ ההגרה בחוק . נ אדם מתרחץ – זיהום מים .

החוק גם אוסר על כל פעולה שעלולה לגרום לזיהום .

זה לא חיובי , כי זה מאפשר אכיפה כלפי כל אחד.

האכיפה היא פלילית ויש עקרון במשפט פלילי של בהירות החוק , החוק צריך  להיות  ברור , אין להעניש אדם שלא הבין את אשר המדינה מבקשת .

בחוק המים , החוק אינו ברור , לאסור על אדם להתקלח ? המדינה רוצה לעצור  זיהום אמיתי אך לא ברור

לפי החוק  מהו זיהום אמיתי לכן העיקר כאן הן התקנות .

 

שאלה 2 :

  • למי שייכים מים זורמים שלנו ?[ כאשר אנו מדברים על מסגרת מטופלת בחוק  יש להשתמש בלשון החוק  אם אין תשובה ברורה משתמשים במדיניות וידע כללי] פונים לחוק המים סעיף 2 : מקורות המים במדינה הם קניין ציבורי אך נתונים לשליטת המדינה , הציבור בעלי המים אך אין לנו זכות שליטה בהם , המדינה מדברת בשבילנו בנוגע למים
  • ס' 4 לחוק המים : במדינות רבות כמו אנגליה  למי שיש קרקע יש לו זכויות במים העוברים בקרקע אם יש הרבה מים במקום בד"כ נותנים שליטה לבעל קרקע , גם בארה"ב החלק המזרחי  שלהעשיר במים יש2 שיטות זכויות במים ארה"ב , החלק המזרחי בעל קרקע רוכש זכות המים . בחלק המערבי בארה"ב  ברובו מדברי גם אם לאדם זכויות במים המדינה עדין יכולה  לפקח /להגביל זכות זה באזורים יבשים בעולם בד"כ אין לבעלי הקרקע זכות במים .

בישראל אנו מקבלים מים מקורות .

 

 שאלה 3 :

מה זה תקנים סביבתיים ?  לגבי מים ? רמת זיהום במים עצמם , בנוסף ניתן קבוע איסורים בדבר הוספת מים  הפיכת שפכים למים , קביעת תקנים למים .

האם יש לשר לאיכות הסביבה סמכות לקבוע תקנים סביבתיים ?

ס 20 (יב) לא מסמיך את הר לאיכות הסביבה לקבוע תקים אלא מסמיך את השר להעביר  את התקנים ← למישהו אחר  , אצלת סמכויות .

ס' 20 (יג) במפורש מסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע  תקנים סביבתיים אבל לא לגבי תקנים תברואתיים, למי יש סמכות ? פקודת בריאות העם שומרת סמכות זו לשר הבריאות.  כתוצאה מכך התקנים לגבי מים נמצאים לרוב בפקודת הבריאות כי רוב המים  הם לשתיה ואז הם בגדר תקנים תברואתיים.

ס' 20 (ה) לא מסמיך אף אחד לקבוע בתקנות תקנים .

ס' 20 (ד) מסמיך את השר לקבוע תקנים דומים לתקני פליטה← תקני שפכים אבל לא מסמיך אותו לקבוע תקנות לגבי איכות המים .

 

 

שאלה 4 :

20(ו) , 20(ז), 20(ח), 20(ט)- הסמכויות  בכולם  היא של נציב המים , הוא מתמנה ע"י הממשלה ותפקידו להיות אחראי על הקצאת כל מנגנון המים חלק לתעשייה , חקלאות וכו' … תפקידו המרכזי הוא לא שמירת איכות הסביבה.

בחוק המים, הוצאת צווים זו הוראה בסמכות נציב המים ולא השר לאיכות הסביבה.

 

 

 

שאלה 5 :

ס' 20 ה' בונה שיטה כזו : נציב המים יכול להגיד למפעל/ פרויקט/אדם פרטי  שעלול לגרום לזיהום מים להזהיר אותו ובמקום שיגרם זיהום ואז נאכוף , תכין תוכנית למניעת הזיהום תגיש אותה אל נציג המים, אם היא מתאימה היא תאושר אם אינה מתאימה יבקש תיקון התוכנית בהתאם או נציג המים יתקן אותה בכדי לבצע את התוכית לזיהום המים .

זה חיובי כי ההדגשה היא של מניעת זיהום  ולא ענישה על מה שנגרם , בנוסף זה מטיל  אחריות  למצוא פתרון על בעל המקום שהוא הרבה יותר מעורה בסביבה שלו  והוא יקים את התוכנית הראויה ביותר  זה מטיל אחריות על הגורם  עם יותר ידע.

זו יכולה להיות שיטה מאוד  חיובית אבל  לא מפעילים את  זה כ"כ , זה בידי נציג המים וזה לא מופעל .

 

זיהום מים מתוקים:

כינרת, מי תהום, מי גשמים, מאגרים.

חשיבות מניעת זיהום מים מתוקים – ישנו קשר בין עניין כמות המים לעניין של איכות. קשר זה מאפיין מים יש להם יכולת לנקות את עצמם. מדובר בהליכים כימיים שהמים יכולים לפרק חומר מזוהם מתוכם, המים יכולים לנקות עצמם מרוב החומרים המזהמים. אם המים מגיעים כשהם מזוהמים זה גורם לנזק.על מנת להוסיף לכמות המים עלינו להשתמש שוב ושוב במים ועל כן אנו צריכים לשמור על איכות המים לשימוש חוזר.

 

מהם החומרים הבעייתיים?

  • מלח כלור – בארץ המים מאוד קשים ולכן כדי לפרק בהם את האבן משתמשים בריכוך המים ע"י הוספת מלח מסוים כדי לרכך אותם.
  • חנקן – מגיע מחור דשן.
  • מתכות כבדות – קשה להורידן, מגיע מתעשייה.
  • דלק – שמגיע כאשר שי נזילות.

 

החוקים והתקנות הדנים בעניין המים

חוק המים, התשי"ט – 1959

הוסיפו לחוק זה סעיפים על טיפול בחוק המים, פיזור של סמכויות מגורמים שונים וזה מובן מהיסטוריית החוק. החוק ארוך ומסורבל ורק חלקים מסוימים עוסקים בחלוקת כמות המים.

ס' 20(ב) – אם אתה מזהם מה שכבר מזוהם אתה עדיין מזהם ועובר על החוק.

ס' 20(ב)(ב) – יש להבין מה זה זיהום ומה מקור זיהום המים. בס' זה נוספה הגבלה להגדרה המצויה ב' 20(ב) – לא משנה במי תהיה הפגיעה, בחי או בצומח, ולא משנה אם הפגיעה היא בבני אדם או בבע"ח.

 

חלוקת סמכויות בחוק המים:

1) הממשלה אחראית על מינוי נציב המים שמשמש וכפוף לשר החקלאות. זה מצב שנשאר מאנגליה. רוב סמכויותיו של נציב המים הן לפי חוק המים לנציב המים יש הרבה סמכויות.

2) יש גוף שהוא מועצת המים – החוק קובע כמה חברים ורוב החברים הם מהסקטור.

3) ביה"ד לענייני מים – קשור לקבוצה של חוקים מנהליים ויש אפשרות להגיש ערעורים לביהמ"ש בחיפה.

מקורות המים וייעודם:

במדינות מתפתחות קיימת תופעה שהשלטון שולל פעולות עצמאיות של פרטים: תעשייה מסוימת, אין זכויות של הפרט במים. כלומר, אין זכויות בסיסיות, הכול עפ"י החוק ולמשל אם ליד ביתו של אדם יש מי תהום זה לא שייך לו.

 

ביצוע החוק:

ס 20 (יב) לא מסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע תקנים אלא מסמיך את השר להעביר  את התקנים  למישהו אחר  , אצלת סמכויות .

ס' 20 (יג) במפורש מסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע  תקנים סביבתיים.

אבל לא לגבי תקנים תברואתיים –  פקודת בריאות העם שומרת סמכות זו לשר הבריאות.  כתוצאה מכך התקנים לגבי מים נמצאים לרוב בפקודת הבריאות כי רוב המים  הם לשתיה ואז הם בגדר תקנים תברואתיים.

ס' 20 (ה) לא מסמיך אף אחד לקבוע בתקנות תקנים .

ס' 20 (ד) מסמיך את השר לקבוע תקנים דומים לתקני פליטה תקני שפכים אבל לא מסמיך אותו לקבוע תקנות לגבי איכות המים .

20(ו) , 20(ז), 20(ח), 20(ט) הסמכויות  בכולם היא של נציב המים , הוא מתמנה ע"י הממשלה ותפקידו להיות אחראי על הקצאת כל מנגנון המים חלק לתעשייה , חקלאות וכו'

בחוק המים, הוצאת צווים זו הוראה בסמכות נציב המים ולא השר לאיכות הסביבה.תפקידו המרכזי הוא לא שמירת איכות הסביבה.

 

השיטה לפיה עובד ס' 20 ה' : נציב המים יכול להגיד למפעל/ פרויקט/אדם פרטי  שעלול לגרום לזיהום מים להזהיר אותו ובמקום שיגרם זיהום ואז נאכוף , תכין תוכנית למניעת הזיהום תגיש אותה אל נציג המים, אם היא מתאימה היא תאושר אם אינה מתאימה יבקש תיקון התוכנית בהתאם או נציג המים יתקן אותה בכדי לבצע את התוכית לזיהום המים .

זה חיובי כי ההדגשה היא של מניעת זיהום  ולא ענישה על מה שנגרם , בנוסף זה מטיל  אחריות  למצוא פתרון על בעל המקום שהוא הרבה יותר מעורה בסביבה שלו  והוא יקים את התוכנית הראויה ביותר  זה מטיל אחריות על הגורם  עם יותר ידע.

הבעייתיות – זו יכולה להיות שיטה מאוד  חיובית אבל  לא מפעילים את  זה כ"כ , זה בידי נציג המים וזה לא מופעל .

ס' 20(יג) – ההוראות הן במשמעות של תקנות. (תקנה זה דבר המביא לשינוי בחוק, המשפט הקיים ומופנה לציבור כולו או לחלק בלתי מסוים ממנו). מי שמתקין את התקנות הוא השר לאיכות הסביבה באישור מועצת המים.                           בס ' זה ישנה סמכות לקבוע תקנים סביבתיים ואולי גם תקני פליטה.

בס' 20(ד) – יש עוד סמכות – ישנה סמכות רחבה לא לגבי איכות של מי שתייה אלא לגבי הפעלת גורמים של זיהום מים.

 

הכנת תכנית לסילוק שפכים:

יש דרך שמופיעה בחוק המים שלא מופיעה בכלל בזיהום אוויר בחוק למניעת מפגעים. נציב המים יכול לדרוש ממישהו להכין לו תוכנית איך לטפל בשפכים. הרעיות בהכנת תכנית לסילוק שפכים – הרעיון פה לחייב אנשים לחשוב מראש איך לטפל בשפכים שלהם ולהגיש תכנית שדרכה ישכנעו את נציב המים לגבי דרך הטיפול המתאימה לשפכים.

קבלת התכנית נתונה לשק"ד של נציב המים שלו יש את הסמכות להחליט באם לאשר את התכנית או לא. סמכות זו – בקשה להכנת תכנית ואישורה ע"י נציב המים הוא בשק"ד רחב. בנוסף לכך, יש לנציב המים סמכות להוציא צווים אישיים.

 

אכיפה:

ס' 20(כא)  – מאפשר לאכוף על כל עבירה לפי סימן א1. זה כולל את החלק של מניעת זיהום המים.       

בס' 20ב  – נאמר מה אסור. ובס' 20א –  ישנה הגדרה של זיהום מים .

 

האם אדם שעמד בדרישות התקנות ניתן לומר בכל זאת שעבר על החובה הבסיסית?

ס' 20(ד)(ב) – הדרישות של החוק עומדות לשר לאיכות הסביבה. יש לו סמכות להוציא צווים אדמיניסטרטיביים אבל לא מכוח חוק המים אלא מכוח פקודת בריאות העם.

 

פקודת בריאות העם – 1940

  • חלק ה' 1 בחוק(איכותם התברואתית של מים) , ס' 52 א' – 52 י"א – חלק זה של  החוק מסמיך את שר הבריאות לטפל באיכותם התברואתית של המים והוא יתקין תקנות לגבי איכותם התברואתית של מי שתייה .                                   שר הבריאות אחראי על אכיפת תקנים אלה .
  • חלק ו' של פק' בריאות העם ס' 53 (א) – הפקודה מגדירה  דברים מסוימים כמפגעים  ואז מסיים השר לאיכות הסביבה לטפל במפגעים.סעיף 53 (יד)  – מתייחס לזיהום אויר  כל הפרת חוק מניעת מפגעים מוגדר כמפגע .
  • לגבי מים  –  מגדירים כל הפרה של חוק המים כגרימת מפגע.יש הגדרה בסעיף 53 א'   " כל מקום שהמים מזוהמים , להזיק לבריאות זה מפגע ". המוסמך לטפל במגעים בחלק זה , הסמכות למעשה מחולקת :
  • בענייני מי שתייה, מי ביוב , מי קולחים – האחריות של שר הבריאות.
  • בעניינים אחרים – הסמכות של השר לאיכות הסביבה .

 

לפי הסמכות של השר לאיכות הסביבה הוא התקנת תקנות, אבל תקנות מאוד מסוימות ספציפיות . התקנות הכלליות הן יותר של שר הבריאות התקנות החשובות ביותר הן תקנות בריאות הם (קביעת תקנים למי שפכים) 92' בפקודת העם הסמכות נתונה לשר הבריאות.

 

  • הסמכות הייחודית של שר הבריאות כוללת הוצאת תקנות (כמו התקנות הקבועות בחוק המים) אבל התקנות חלות רק על מים המיועדים לשתייה.
  • פקודת העם מגדירה מפגעים ואז מוסמך השר לאיכות הסביבה לטפל במפגעים סביבתיים או במפגעים המסוכנים לבריאות .

 

ס' 14  – קובע כי כל עבירה לפי חוק למניעת מפגעים הוא מפגע.

 

פקודת בריאות העם בחלק מסוים בנושא של מפגעים מגדירה מפגע כמפגע בריאות העם.    הפקודה לא מגדירה באופן מפורט גרימת זיהום מים לפי חוק המים. וזה שונה מהמצב לגבי זיהום אוויר.

 

לפי ס' 53(א) – חלק מההגדרה של מפגעים כולל זיהום מים ודרך הגדרה זו אנו יכולים להכניס את זיהום המים כמפגע.

 

 

טיהור מי שופכין המיועדים להקשיה – תקנות (חלק ג' לפק' בריאות העם)

כללי בריאות העם טיהור מי שופכין להשקיה , בחלק  זה שר הבריאות מוסמך לטפל בעניין לפי סמכות זו תתקין תקנות שנקראים "טיהור מי שופכין להשקיה " .

תקנה זו דרישה משפטית החלה על הציבור כולו או חלק בלתי מוגבל ממנו ,  לפי תקנות אלו מי שרוצה להשתמש במי קולחין להשקיה צריך לקל היתר ממשרד הבריאות. החוק והתקנות לא קובעים תקנים לקבלת היתר זה אינדיבידואלי דרישות היתר תלויות באיכות ובשימוש מי הקולחין, תלוי בחומר הגידול  במה הוא וספג מים  וכדומה.

 

תקנות בריאות העם (קביעת תקנים לשפכים):

"יצרן שפכים גדול" –  רשות מקומית או מפעל אשר עומס המזהמים במי שפכים גדול ועמוס שווה ערך ל- 10,000 תושבים.

 

כיצד מודדים באם מדובר ביצרן גדול?

בודקים את איכות השפכים עפ"י החוק: אנו יודעים מה ה BOD –[במים יש חמצן ולחמצן יש יכולת לפרק הרבה חומרים מזהמים אחרים. קיימות בקטריות ארוביות ובקטריות אנארוביות (הארוביות – הן בקטריות החיים עם החמצן, האנארוביות – חיות בלי חמצן)  של שפכים אלה ומה הכמות של חומר מוצקה.

  • אם ה- BOD של מפעל מסוים זהה ל-BOD של רשות מקומית (כלומר שווה ערך ל-10,000 תושבים) מדובר ביצרן גדול.
  • ובאם מדובר במידה פחותה זהו יצרן שפכים קטן (יצרך קטן – שיטת הטיפול רק ב-TSP).

 

"עומס שווה ערך" = יש לערוך בדיקה עפ"י החוק ולבדוק את איכות השפכים (מה שיוצא מהצינור) ואז יכול להיווצר מצב שבו לדוגמא מפעל קטן יהווה יצרן גדול ואילו מפעל גדול, אשר מכיל מס' רב של עובדים, יהווה יצרן קטן וזאת לאור העבודה שייתכן כי היצרן הגדול שומר על איכות השפכים שמגיעים "מצינורו האישי".

 

לפי פקודת בריאות העם שר הבריאות מוסמך לקבוע דרישות ספציפיות ליצרני השפכים.

 

תרגיל 10

תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים) תשנ"ב-1992

 

בתקנות, מהו ההבדל בין יצרן שפכים גדול ויצרן שפכים קטן?

מפעל שאין בו תושבים בו בכלל יכול להיות  יצרן שפכים גדול  על כן זה לא מס' התושבים (סעיף ההגדרות מגדיר את ההבדל בין יצרן שפכים גדול לקטן)  אלא עומס שמהעסק למס' תושבים כל השפכים באיכות זו הם שפכים שווי ערך לרשות של 10,000 תושבים לדוגמא .

 

 

איזה דרישות חלות על יצרן שפכים גדול?

סעיף 2 א' –  קובע תקן לאיכות השפכים התקן עצמו נמצא בתוספת.

סעיף 2א ב' – יצרן שפכים גדול חייב לעיין בתוספת ולימוד בתקן שבתוספת, יצרן שפכים קטן  עליו לפנות למנהל , זו קביעה  אישית אין אינדיבידואליות בכל מקרה .

סעיף 3  – אומר שיצרן שפכים גדול צריך לעמוד בתקני הדיווח .

איזו דרישות חלות על יצרן שפכים קטן?

סעיף (2)2  מגדיר דרישות החלות על יצרן שפכים קטן צריך לפנות למנהל להבין מה דרוש ממנו .       מהו ההבדל בין יצרן שפכים גדול או קטן?  יצרן קטן אולי לא צריך לעשות כלום  אולי כי הרשות קטנה ולא מזהמת.

 

איך איגוד הערים יכול לדעת איזה דרישות של התקנות חלות על המתקן שלו?

מודדים את איכות השפכים כי הגדרה של עומס שוות ערך נותנת מדידה לכן צריך למדוד ולדעת לאן אתה שייך – אילו דרישות אתה צריך לעמוד . כן ,יכול להיות רשות יש 500 תושבים  כולם מזהמים מאוד  לכן כן תחשב  כיצרן גדול ויוכל להיות מפעל שאין  בו בכלל תושבים וגם גן יחשב  כיצרן גדול כי בודקים את איכות המים לא את מס' התושבים .

 

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)

מדובר באיסור מהילת שפכים. אסור להוסיף שפכים אחרים או מים על מנת להוריד את ריכוז המזהמים, למעשה הכמות נשארת אותה כמות :

ע"מ למנוע בזבוז של מים או שימוש במים שאנו יכולים להשתמש בהם לצרכים אחרים, זה מוסיף לכמות השפכים הדרושים לטיהור. גם אם הריכוז הוא נמוך (רמת הזיהום נמוכה) יש צורך בטיפול ובד"כ יותר קשה ועולה יותר לטפל במים שהריכוז יותר נמוך (רמת הזיהום) מאשר לטפל במים יותר מזוהמים. בשפכים יש איסור מוחלט להוסיף חומר למים.

 

הדרישות :

  • לנקוט את כל האמצעים הסבירים להפחתת הפליטה.
  • חלה לא רק על תהליך הייצור אלא על כמות השפכים, נדרש צמצום כמות השפכים.

 

התקנות קובעות, בנוסף לדרישה לשימוש בכל האמצעים הסבירים, מפרטות וקובעות את הצורך בשימוש מסוים וגם כן קדם טיפול

 

 

 

  • דרישת קדם טיפול:

בקדם טיפול מדובר בשפכים שמיועדים לטיפול בתקן קדמי. הציפייה בקדם טיפול היא שאנו מצפים לטיפול קדם נוסף במתקן.

  • בד"כ הטיפול במתקן כללי הוא בד"כ הטיפול הראשוני, לתת לחומר המוצק הזדמנות לשקוע ובד"כ יש בריחות אוריסון כדי להפריד בין החומר הנוזלי והחומר המוצק וזהו הטיפול הראשוני.
  • טיפול שני זה להפחית את ה-BOD – במים יש חמצן ולחמצן יש יכולת לפרק הרבה חומרים מזהמים אחרים. קיימות בקטריות ארוביות ובקטריות אנארוביות (הארוביות – הן בקטריות החיים עם החמצן, האנארוביות – חיות בלי חמצן). כדי לאפשר לפרק את החומר, הבקטריות צריכות חמצן, לכן יש להוסיף חמצן למים כדי לאפשר פירוק.אנו יכולים למדוד מידה הדרושה לחמצן במים מזוהמים ע"מ לאפשר למים האלו לנקות את עצמם.ז"א,אם המים מזוהמים במקצת הם דורשים חמצן בכמות מועטה ולהיפך.

הטיפול במתקן הכללי של הרשות המקומית זה בד"כ ע"י טיפול ראשוני ומשני ולפעמים טיפול נוסף אך לא תמיד.

 

הבעיות בטיפול במתקן:

  • טיפול במתקן כללי לא מטפל במתכות, לא מדובר בחומר מוצק ולא מדובר בחומר שניתן לפרקו ע"י הוספת חמצן, אלא צריך טיפול כימי ע"מ לגרום לו להיות יותר מוצק ע"מ שתהיה אפשרות להוציא אותו. טיפול ראשוני לא מועיל לעניין מתכות כבדות.
  • שנית, חומרים אלו יכולים לפרק את המערות במתקני טיהור ומתכת כבדה במקרים רבים רעילה בשביל החיידקים, הבקטריות. זה פוגע בתהליך הטיפול ע"י הוספת חמצן.

אז יש 2 בעיות וכי למנוע אותן יש צורך בטיפול ע"י חומר הדרוש בטיפול המתקן הכללי.

 

  • דרישה לבדוק את איכות השפכים ולהעביר את התוצאות למשרד לאיכות הסביבה ולרשות המקומית.
  • חוק המים קובע דחיית תחילת התקנות לגבי מפעל שבו קו הייצור קיים – עד 4 שנים. כמעט תמיד יותר קל למנוע ולטפל בזיהום במקומות חדשים מאשר ישנים, מפעלים ישנים.

 

חוק רשויות מקומיות (ביוב), התשכ"ב

 

הרשויות המקומיות לא יכולות לעשות כלום ללא הסמכה בחוקי הכנסת.ישנם כמה חוקים כללים המסמיכים רשויות מקומיות לפעול בעניינים השונים בין היתר הרשויות המקומיות מוסמכות לחוקק חוקי עזר .

 

 

כשרשות באה לחוקק חוק עזר נדרש אישור שר הפנים חקיקת עזר בעייתית, נדרש אישור , שזהו תהליך ארוך ובנוסף דרשת מומחיות ולא תמיד יש זאת לרשות, ולכן נקבע שאם שר המחוקק חוק עזר לדוגמא ורשות מקומית מחליטה לאמץ חוק עזר לדוגמא אז הוא בתוקף באותו רשות מקומית ללא אישור שר הפנים וזה פותר את בעיית תהליך הארוך של אישור ופותר בעיות מומחיות במידה ואין לרשות.

 

החוקים הכללים כמו פק' העיריות שמסמיכות את הרשויות לפעול בדברים מסוימים:

חוק הרשויות המקומיות (ביוב )

  • מסמיך את הרשויות המקומיות להתקין מערכות ביוב כולל מתני טיהור לשפכים.
  • חוק מסמיך את שר הפנים לחייב התקנת מערכות.
  • נותן סמכות לרשויות מקומיות לקבוע בחוק עזר היטל על כל נכס שהביוב ישמש אותו.
  • רשות לגבי שמירת המערכת.
  • סמכות להתקין תקנות – שר הפנים.
  • חוק זה מסמיך רשויות מקומיות לקבוע אגרה על מחזיקים נכס המחובר לביוב "אגרת הביוב יכולה להיות מוגדרת והיא תוטל לפי קנה מידה שתקבע הרשות המקומית בחוק העזר ".
  • בנכסים המשמשים לתעשייה או למלאכה יהיו קני מידה לאגרת הביוב… טיב השופכין,כמותם , השפעתם על הביוב רשאית הרשות המקומית להוסיף לאלה קני מידה סבירים אחרים.
  • לפי הוראות שר הפנים רשות מקומית חייבת להתקין ביוב.
  • החוק קובע במפורש שאגרת הביוב יכולה להיות מדורגת, שכן יש לקחת שיקולים רבים :

לדג' : יש לקחת בחשבון את כמות השופכין ואת זיהוי הרעלים, שכן הרבה יותר יקר לטפל בחומרים מסוימים כמו מתכת כבדה מאשר בחומרים אחרים כמו BOD. יש לקחת בחשבון את כמות השופכין שלעיתים משתנה, לדוגמא מפעל למצות, שכן כמות השופכין הרבה יותר גדולה בתקופה מסוימת, בד"כ לוקחים את הכמות המכסימלית (זו הגישה של העלות) ולא את הכמות הממוצעת.

 

בג"צ 1131/93 אדם טבע ודין נ' שר הפנים

העובדות: לא היה טיפול בשפכים בלוד וברמלה. העמותה (אדם, טבע ודין) הגישה עתירה בטענה שהמחדל של הרשויות המקומיות לטפל בשפכים שלהן הוא לא חוקי.

  • יש חוק הקובע איסור גרימת זיהום מים – חוק המים. לאור חוק זה המחדל לטפל בשפכים לא חוקי.
  • לטענת העותרת הרשות חייבת להתחשב בדרישות החוק ולתת לדרישות של החוק משקל כבד ואז להחליט להקים מערכת ביוב כולל מתקן לתיקון שפכים.
  • העמותה הגישה את העתירה גם כן נ' שר הפנים כי הוא הממונה (ראה עפ"י החוק לעיל).

הפיתרון :

  • המשיבים החליטו במו"מ עם העמותה ובסוף הסכימו ביחד עם משרד הבריאות להתקין מערכת כולל מתקן לטיהור שפכים. הסכימו על לו"ז של העברת המתקן.
  • בנוסף, לחייב את המשיבים לדווח כל זמן מסוים על ההתקדמות בפעולות, ז"א, לחייב את המשיבים לדווח לעותר ויותר מזה פרסום באינטרנט של הפעולות שהכול יהיה פתוח לעיון וידיעת הציבור, פרסום ברדיו ובעיתונות על מה שקורה.

 

 

השוואה לחוק המים הנקיים בארה"ב:

  • מתחיל באיסור על כל הזרמת מי שופכים ללא היתר , יש שיטה של היתרים.
  • EPN משרד לאיכות הסביבה ארה"ב , קובע בתקנות תקנים למי שופכים מסוגים שונים שלמקורות , נניח שיש לי מפעל מיוחד מסוגו ואין תקנות מאותו זוג אני עדיין צריך לבקש היתר או מהרשות או מהמדיה לקבוע תקנים .
  • מי שמזרים שפכים חייב לבצע בדיקות תקופתיות על איכות השפכים ולהעבירם לשלטון והם     פתוחים לעיני הציבור , החוק  קובע קנסות אזרחיים  לעבירות לפי החוק אבל קנסות עוד יותר גבוהים לאי דיווח או דיווח שקרי לכן עדיף דווח אמת לקבל קנס מאשר לא לדווח לקבל קנס הרבה יותר גבוה. בארה"ב מטילים עונש פלילי ב2 מישורים : בחוקים על פסולת רעילה  ועל אי דיווח או דיווח שיקרי .
  • גם אן אין תקן קובעים דרישות ספציפיות בהיתר.
  • EPN משרד איכות הסביבה מפקח על כל ההיתרים .
  • החוק מקל על ארגונים ירוקים

 

לסיכום: מותר להזרים שפכים אבל יש להוכיח היתר. הנטל הוא על המזרים, דומה לרישיון עסק (לפי חוק לרישוי עסקים) אבל זה היתר של הרשות הסביבתית ולא רשות כללית. בנוסף, לפרט יש זכות להגיש תביעה נגד מי שמפר את דרישות החוק בשל דרישה זו של בדיקה עצמית כל שלושה חודשים ודיווח באופן הפתוח לציבור (ע"י כך הרבה ארגונים סביבתיים מתפרנסים מתביעות כאלו). ה- SPA (ארגון לאיכות הסביבה) בד"כ נותנת את ההיתר ובד"כ היא מעבירה את הסמכות לארגונים אחרים.

 

 

 

 

 

אמנות בינ"ל בעניין זיהום מים

יש סדרה של אמנות בינ"ל  חלק מהאמנות בעניין זיהום הים הם גלובליות וחלק מהאמנות אזוריות באזורים התיכון ,ישראל יושבת יחד עם 21 מדינות שגובלות בים התיכון כולל : סוריה , מצרים, מרוקו , לוב , לבנון

האמנות הביאו ל 3 חוקים הפנימיים שלנו:

בפקודת  מניעת זיהום מים בשמן , נוסח חדש 1980- מדבר בעיקר על העברת שמן מהספינה לחוף.  אנו מייבאים  נפט מוונצואלה , זה מגיע לנמל  צריך להעביר שמן ליבשה .

 

חוק מניעת זיהום הים(הטלת פסולת)1983 –  בהעברת פסולת מיבשה לים, בכוונה להשליכו

לים העמוק , עושים זאת לחומרים מסוימים הבעיה  היא בתק' של העברת החומר .

 

חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים 1988

כל אחד מהחוקים מוסס על אמנות

 

 

 

 

דוגמא כיצד מזוהם הים:

ב2001 פרקה  האוניה לפלוריס מכלי מי נטל  בנמל אילת שמן שהיה מצוי במכלי מי הנטל של האוניה נשפך לים וגרם לזיהום ים בהיקף חמור.

"מי נטל" : כאשר מוציאים שמן לארץ באונייה יש מיכל גדול באוניה מלא שמן מגיעים לארץ מעבירים שמן ליבשה, האוניה לא יכולה לחזור ריקה לוונצואלה היא תשקע לכן שמים מים שנקראים מי נטל  במקום השמן אך נשאר שמן ואז המים האלו מסוכנים  ואם הם מוזרמים לים תהליך זה גורם לזיהום ים, היום יש שיטה של כיסוי כפול מטען וזה אמור לפתור את הבעיה. אך לא לכולם יש שיטה זו .

 

 

 

 

 

 

 

 

תכנון סביבתי

מערכת התכנון בארץ:

החוקים העיקריים הנוגעים לנושא:

  • חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965.
  • צווי תכנון ובנייה (קביעת גופים ציבוריים ומקצועיים לעניין הגשת התנגדות).
  • תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה).

 

בארץ יש כמה תכניות לתכנון:

קודם יש תכנית מתאר ארצית (תמ"א)  – יש כמה כאלה באזורים פתוחים יש תמ"א בעניין חופי הים, יש תמ"א בעניין שדות תעופה ולכל אחת יש נושא כללי אחד והרעיון הוא לקבוע תכנית לנושא הזה והתכנית חלה על הארץ כולה וכל תמ"א קובעת לא דרישות ספציפיות אלא דרישות עקרוניות. לגבי חופי הים לדוגמא – מה אפשר לבנות, באיזו מידה לשמור על חופי הים כחופים ציבוריים.

 

תוכנית מתאר מחוזיתיש בכל מחוז יש בה את הדרישות והעקרונות של התוכנית הארצית לגבי המחוז. ז"א, יש הרבה יותר קביעות ספציפיות לגבי המחוז. אבל צריך להיות במגמה של כל אחת מהתכניות הארציות.

 

תכנית מתאר מקומית – יש לכל ועדה מקומית המפרטת יותר את דרישות תכנית המתאר המחוזית לגבי האזור המקומי.

יש צורך הכנת תכניות מפורטות והעיקרון הבסיסי הוא לתת לציבור להשתתף בתכנון.

 

מה קורה אם יזם רוצה להקים פרויקט ולבנות בניין?

הוא צריך להכין תכנית מפורטת לפרויקט מסוים. התכנית באופן תיאורטי צריכה להיות בהתאם לתכנית המתאר המקומית שהיא צריכה להיות בהתאם לתכנית המתאר הארצית וזו התיאוריה. היזם מכין את התכנית המפורטת, הוא מעבירה לוועדה המקומית לאישור.

אישור הועדה המקומית תלוי בנושא התכנית, בהיקפה ובפרטים שלה. לפעמים הועדה המקומית יכולה לאשר את התכנית המפורטת אבל לפעמים יש חובה להעביר את התכנית לוועדה גבוהה יותר לאישור.

 

 

מה קורה במקרה שבו התכנית המוגשת לוועדה המקומית מנוגדת לתכנית המקומית?

אם התכנית המפורטת אינה בהתאם לתכנית המקומית או שאסור לאשר אותה או שיש צורך לשנות את תכנית המתאר המקומית. והשינוי יעשה בהתאם לתכנית המחוזית.

 

מה קורה במידה ויש צורך בשינוי בתכנית המתאר המחוזית לאור השינוי בתכנית המתאר המקומית?

כל תכנית למחוז היא בהתאם לתכנית ארצית וכל תכנית מקומית בהתאם לתכנית המחוז. ועל כן על התכנית המפורטת להיות בהתאם לתכנית המקומית שבהתאם לתכנית המחוז שבהתאם לתכנית הארצית. 

 

מי מאשר תוכניות מפורטות?

את תכנית המתאר המקומית – מאשרת הועדה המחוזית.

את תכנית המתאר המחוזית – מאשרת המועצה הארצית.

 

מי מאשר שינוי של תכניות?

שינוי לתוכנית מחוזית – תאשר המועצה הארצית.

שינוי בתכנית המתאר הארצית – יאשר שר הפנים (הוא יאשר כל תכנית מתאר תשתיות, הוא זה שמאשר שינויים בתמ"א).

לפעמים אם התכנית נוגעת לנושאים ספציפיים – יש צורך בהסכמה של ועדות אחרות.

 

מה קורה במידה והתקבל אישור על תכנית מתאר?

יש חובה לפרסם את קבלת התכנים ואז הציבור המושפע יכול להגיש התנגדויות.

יש חובה להגיש התנגדויות או לרשות המקומית או לוועדה המחוזית לפי העניין. זה תלוי מי מוסמך לאשר את התכנית.

 

מי מוסמך להגיש התנגדויות וכיצד?

אם יש לי אינטרס או עניין אקדמי.

רשויות שונות וגם גוץ ציבורי או מקצועי שאושר לכך בד"כ ע"י שר הפנים בצו ברשומות ויש לו צורך לפעול:

  • הועדה הרלוונטית צריכה לאשר את התכנית ולדון זה.
  • יש חובה להגיש את ההתנגדויות בכתב. ההתנגדות צריכה להיות מנומקת.

 

מתי ביהמ"ש יסרב לדון בעתירה של תכנית או בבקשה לדחיית תכנית?

ברוב המקרים ביהמ"ש לא ידון בעתירה נ' תכנית או דחיית תכנית ממי שלא הגיש התנגדות לתכנית או שלא נקט בכל האמצעים האפשריים (מיצוי הליכים) ולא נקט בצעד אפשרי אחר.

 

תכניות וההשפעות על הסביבה:

ההשפעה על הסביבה מוגבלת. נניח ומדובר בפרויקט של אזור תעשייתי:

בשלב אישור הפרויקט:

  • בודקים את ההשפעות על המים, האוויר

עם בניית הפרויקט :

  • יכולים להיות שינויים בשימוש הבניינים וכו'. שימוש זה במקרים רבים לא יעבור כל מערכת של תכנון אבל השימוש החדש יצטרך אישור של מערכת העסקים לכן רואים שההשפעה פה היא רק בזמן מסוים. בודקים את הפרויקט רק בזמן הקמתו ולא לאורך החיים שלו.

 

אדם טבע ודין נ' שר הפנים – קק"ל טענו בבג"צ שאין חובה להכין תכנית לפי חוק התכנון והבנייה עבור פרויקטים של ייעור ואין להם השפעה סביבתית, להיפך ייעור זה לטובת הסביבה. עמותת אדם טבע ודין התנגדה לדרכי עבודה בייעור והגישה את העתירה.

 

השפעה של הליכי תכנון על מניעת זיהום ושמירת הסביבה:

איך כל השיטה הזו משפיעה על איכות הסביבה?

  • בשלב של תכנון אנו מחליטים איפה להקים תעשייה. איפה להקים בתי מגורים ואזורי מסחר וזה בעצמו הכרחי וחיוני לסביבה. לדוגמא בהפרדה בין אזורי לאזורי מגורים תעשייה אנו מונעים השפעות שליליות של רעש על אנשים בבתי מגורים.
  • אם נפריד בין אזורי תעשייה לבתי מגורים נוכל לבנות מתקן לטיהור שפכין מיוחד לכל המפעלים באזור התעשייה וזה יותר יעיל מטיפול לשפכים ביתיים או לכל מפעל בנפרד.
  • זה גם בא למנוע בנייה באזורים רגישים. כמו לדוגמא בנייה בחופים שזה חלק מאיכות הסביבה.
  • הליכי התכנון גם דורשים התחשבות בשיקולים סביבתיים וכן בהשפעה על הסביבה (כמו בפס"ד אדם טבע ודין נ' שר הפנים). לדוגמא: בתכניות המחוזיות יש פרוט של איך נפרט פעולות שונות ושימושים שונים בקרקע.

 

 

 

התערבות ביהמ"ש:

פס"ד אלימן

דובר על אישור תכנית לבניית בתי מגורים. כל מוסדות התכנון שהיו מעורבים בעניין (המקומית, המחוזית והארצית).

התובעים –  שתמ"א 13 מדבר על כך שאי אפשר לבנות בתי מגורים פרטיים בחוף הים אם זה מכניס שינוי לאזור חוף הים כולו אבל אפשר לבנות משהו מאוד נקודתי.

תמ"א  – אומר שאי אפשר לבנות משהו פרטי והמשמעות היא שאי אפשר לבנות לצורך פרטי.

 

ביהמ"ש– דחה את פרשנות זו וקבע כי בגלל הגודל של הפרויקט זה אסור וביטל את האישורים אף על פי שהפרויקט הזה הגיע לוועדות משנה של המועצה הארצית.

 

כלומר, הועדה המקומית בהרצלייה והועדה המחוזית בת"א כולל ועדת המשנה הארצית אישרו תכנית בנייה של בית מגורים בחוץ הרצלייה, תמ"א 13 אוסרת בניית מגורים בשטחים ציבוריים פתוחים, מוסדות התכנון התמ"א שינה ייעוד הכללי של השטח, יש צורך לשמור על החוץ כשטח פתוח לציבור בייעודן הכללי ואין צורך של חלק מן השטח ישמור על ייעוד זה .בהמ"ש  לא הסכים לפרשנות הרשויות ואף ביטל את האישור בדיעבד למרות ההוצאות הרבות שהוצאו על סמך האשורים באותו הפרויקט , זהו המסר עבור יזמים כך שגם אם אושר הפרויקט אין זה וודאי עבור היזם .

 

ע"א 8116/99 אדם טבע ודין נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון

בנושא בניית תחנת דלק  באזור כפרי הכוללת חנות אביזרים לרכב ומסעדה. תמ"א 31 חילקה את שטחי המדינה למס' קטגוריות לשימושים שונים.

סעיף מסוים בתמ"א  קבע כי הבנייה בשטח כפרי פתוח בעל אופי כפרי פתוח ובנוסף תותר במסגרת  תחומי השטח.

דרישה כפולה

  • אופי הבנייה כפרי בתוך ישובים קיימים התמ"א יש חובה להתחשב בכך שהאזור הינו כפרי.
  • קבלת התוכנית להפקדה צריכה להיות מנומקת ומאושרת ע"י הועדה האזורית בגלל ההכרה בעובדה שיש חשיבות ציבורית בוויתור ע איזור כפרי.

ועדה מקומית אישרה את הקמת התחנה ללא העברת לאישור ועדה ארצית .

מי מרוויח ? הרשות המקומית ע"י מיסים ותעסוקה לתושבים

מי מפסיד ? הטבע כל מי שהתגורר שם בגלל האזור הכפרי .

האם הוועדה המקומית /מחוזית ייקחו בחשבון את כל האינטרסים השונים ?  התמ"א קבעה שצריך לקבל אישור מהוועדה  כדי שמישהו ייקח בחשבון את האינטרסים של הנפגעים .

השופט  אנגלרד –  אמר שהתחנה תפגע באופי כפרי הפתוח של השטח  ולפי החוק יש צורך בדיין ממוסד ארצי  ברמה המקומית הדעת נתונה לעיתים לעצות התשואה מנכסים ולא לכמות התושבים והדורות הבאים

נקבע שההחלטה לא הייתה חוקית בגלל חוסר הדיעות יש סיבה לכך שצריך אישור מהוועדה הארצית.

 

מה זה כשל השוק ?

זה כאשר מישהו מקבל החלטות בעניין מבלי להתחשב בהשפעות ובהשלכות של ההחלטה  שהם יפלו על אנשים אחרים.

לדג' :  מפעל שמזהם את האוויר, הזיהום פוגע במשאבים  ובאנשים אך הם  אינם יכולים להוכיח שהנזק שהם סובלים ממנו הינו כתוצאה מהזיהום.אדם ששוקל להתקין מערכת סינון אשר שוקל את עלות המערכת את הפעלתה מול התקנות וזה הימנעות מקבלת קנס אך אם המערכת עולה יותר לא יהיה  שווה להתקינה, אם התושבים נפגעים אז אולי עלות הנזק היא 2 מיליון אז האיזון האמיתי שווה להתקין את המערכת.

זה כשל השוק כשמישהו  יכול להחליט  בלי לקחת בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים, אם מישהו במפעל שוקל לשנות את איכות במוצר הוא ייקח בחשבון את עילות השינוי  בלית ברירה שיהיה מהמוצר. אך בעניינים של זיהום אויר הוא לא תמיד צריך לקחת שיקולים שהם לא  כ"כ רלוונטיים.

 

איך המצב הזה מתייחס לכשל שוק ?

אם כך הועדה המקומית  קבעה מוסדית היו נשקלים שיקולים אזרחיים שלה ולא אינטרסים כללים של כל המדינה ולכן זה יהי מצב של כשל שוק לכן יש דרישה תמ"א שיש צורך באישור של ועדה ארצית.

חשוב מאוד – מופיע כמעט בכל מבחן

 

 

 

 

תקנות תכנון ובנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג

 

התקנות מדברות על תסקירי השפעה על הסביבה – ההשפעות הכרוכות  בתכנית מסוימת אין צורך להכין  תסקירי השפעה על הסביבה לגבי כל פרויקט ותכנית, אלא לגבי כאלה שניכרת מתן השפעת על הסביבה, כלומר הכנת התסקיר היא התסקיר חייב להיכלל בשיקולים של החלטות .

 

התסקיר מפרט הנחיות ליזם , למשרד לאיכות הסביבה ,פרקי זמן.

חוק התסקיר נקבע גם הוא בתקנון ומה שיש לכלול גם את היועץ הסביבתי הוא שבודק את התסקיר, השימוש בתסקיר מוגדר גם הוא בתקנות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל  11

 

תסקירי השפעה על הסביבה

שאלות בנושא תקנות התכנון ובניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003.   

 

שאלה 1 :

האם על מגיש התכניות הבאות להגיש תסקיר השפעה על הסביבה?  יש לצטט סעיף התקנון בו מבוסס התשובה.

 

תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח ורשת החשמל—אתר השרון.

 

  • א. סעיף 2.1 לחוק התכנון והבנייה –  התקנה מפרטת את סוג התוכניות  אך לא את כל התוכניות  אלא רק את אלה העוסקים בנושאים הרשומים .

לפי הרשימה – מדובר בתכנית ארצית חלקית לתחנת כוח ויש חובה להכין תסקיר .

 

תכנית מתאר מחוזית הכוללת למחוז ת"א

  • ב. סעיף 2.2 רק כאשר התוכנית עוסקת באחד מהנושאים או כאשר מדובר באזור מסוים  אם התוכנית לא עוסקת בנושאים אלא באזורים אלה אז סעיף 2.2 לא חל
    • התוכנית הכוללת את ת"א ולכן כן נוגע לנושאים אלה או לאזורים אלה .
    • סעיף 2.3 סעיף שונה ולא קובע אם סעיף 2.1  לא חל וסעיף 2.2 לא חל , אבל בכל זאת ועדת התכנון מוסד התכנון סבור שבביצוע התוכנית תהיה השפעה ניכרת על הסביבה הוא יכול לדרוש הכנת תסקיר , אבל פה יש צורך להתייעץ ביועץ הסביבתי , כנציג השר לאיכות הסביבה.

 

תוכנית לבניית כביש

  • בשלב הראשון יש הטוענים כי יש צורך להכין תסקיר שבו ההשפעות על איכות הסביבה.
  • אחרים טוענים שהמשמעות של התסקיר זה לבדוק, השפעות על השטחים,על זיהום אויר של התושבים כלומר רק השפעת ספציפיות ורק כאשר יש תוכנית מאוד מפורטת רק אז יש להכין תסקיר .
  • לדעת פרופ' גלפי עדיף לבדוק את התסקיר הכללי כבר בתוכנית הראשונה אך בארץ החלטה היא פוליטית ולכן רק כאר יש תוכנית בשלב ה-2 יותר מפורטת רק אז נדרשים לתסקיר כולל.

 

 

 

תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה.

  • ג. ס'3 ב, 1 – כאשר מכינים תוכנית ברמה היותר נמוכה התוכנית צריכה להיות בהתאם לתוכנית יותר עליונה  יש לבדוק כל פטור ופטור.סעיף 3 ב'(2) , סעיף 2.2 ג'  שני הסעיפים לא מתאימים לתשובה יש לבדוק כל פטור, שיכול לחול  אך לפי שק"ד של המוסד, הכול לפי הנסיבות .

 

תכנית מתאר מחוזית חלקית—מחוז הצפון:  יעוד שטחים לשמורות טבע וגנים לאומיים

  • ד. 2 ב' – מחייב רק אם הרשות התכנון והבנייה רואה בכך פגיעה ניכרת . לא ניתן לומר שבאזור של שמורות טבע יש חובה קבועה אלא יש צורך בהחלטות הועדה בשביל להחליט אם מדובר בפגיעה ניכרת .

 

שינוי תהליך הייצור במפעל, שהשינוי עלול להוסיף לזיהום אויר מהמפעל.

  • ה. שינוי תהליך יצור בתוך מפעל –

לא צריך תוכנית , תוכנית צריך רק כאר יש בנייה במקרה שלפנינו אין חובה להכין תוכנית, ניתן לשנות תהליך ייצור בתוך מפעל בלא כל צורך בהכנת תוכנית ולכן חוקי התכנון ובנייה לא חלים , אם אין חובה להכין תוכית אז אין חובה להכין תסקיר .

 

החלטה של רשות מקומית לרכוש צי מכוניות דיזל, אע"פ שיש פחות זיהום ממכוניות בנזין.

  • ו. במידה ולהחלטה אין שום קשר לתכנון ובנייה – אין שום צורך להכין תסקיר.

 

שאלה 2 :

המועצה הארצית לתכנון ובניה מכינה תמ"א חדשה.  האם היא צריכה להכין תסקיר?  מדוע?

  • אין צורך להכין תסקיר בגלל מידת כלליות .

אין חובה להכין תכנית אז אין חובה להכין תסקיר

פס"ד אדם טבע ודין

הועדה המחוזית בירושלים , אישרה את הרחבת הכביש  והיא אמרה שאין דרישה בהרחבה להכין תסקיר כי בתוכנית הקודמת כבר קבע כי בשינויים קטנים שיחולו בכביש אין צורך בתכנית חדשה .

אדם טבע ודין הגישה עתירה , אדם טבע ודין טענה כי לא מדובר בתיקונים קטנים אלא ביישור הכביש . בהמ"ש העליון  הסכים עם אם טבע ודין ואמר כי הסביבה מאוד חובה  והנוף בעליה לירושלים הוא נוף חשוב  ויקר למורשת של המדינה  וצריך לחוב על השפעות סביבתיות לפני פוגעים בסביבה ולכן יש צורך להכין תוכנית ולאחריה תסקיר.

 

 

 

שאלה 3 :

תכנית מקומית להקמת מרכז לאחסון חומרים מסוכנים הוגשה לוועדה המחוזית הרלוונטית.  לדעת היועץ הסביבתי במשרד לאיכות הסביבה, ביצועה של התכנית עלולה לגרום לזיהום קרקע במידה בעייתית.  הועדה המחוזית, ברוב דעות, קבעה שאין סכנה ממשית של זיהום קרקע במידה בעייתית וסירבה לחייב הכנת תסקיר.  ארגון ירוק שוקל להגיש עתירה על סירוב הוועדה להורות על הכנת תסקיר.  האם יש בסיס משפטי לעתירה זו?

 

עניין התסקיר : בקשת תסקיר במקום שאין דרישה לכך

לפי תקנה 2.3   – זה בשיקול דעת של הועדה  לתכנון , האם לבקש תסקיר במקום שאין דרישה והחלטת לכך וזה לאחר חוות דעת של היועץ הסביבתי וזה מי שהשר לאיכות הסביבה מינה . אם היועץ ממליץ על הכנת תזכיר  והועדה לתכנון ובנייה לא מסכימה ומחליטה לא לבקש הכנת תסקיר הסירוב מותר זו החלטה של הועדה ולא של היועץ אך עליה להתחשב בחוות הדעת של היועץ ברצינות כי כללי המשפט  המנהלי קובעים שכל רשות שמקבלת החלטה מכוח חוק צריכה להתחשב בכל השיקולים הרלוונטיים מפני שהועדה צריכה לשקול אותה, היא יכולה לדחות אותה אך עם נימוק מוצדק, כאשר ועדה דוחה ללא כל נימוק  ניתן להגיש עתירה נגד ההחלטה ולטעון כי ההחלטה אינה חוקית בגלל חוסר התייחסות לשיקול רלוונטי .במידה והועדה התייחסה לחוות הדעת  זאת ושמעה חוות דעת נוגדות או פירטו נימוקים  לדחייה , דחייה זו תתקבל .

 

 

שאלה 4:

יזם פרויקט בתי מגורים עם קניון צמוד בשטח בעל רגישות סביבתית מכין תסקיר.  הוא שואל, האם בתסקיר יש צורך להתייחס להשפעות על הסביבה בשלב הקמת הפרויקט או גם בתקופת הפעלתו

  • תקנה 8 ב(3) : יש צורך בתסקיר להתייחס גם להשפעות על הסביבה בתקופת הפעלתו ולא רק בשלב הקמת הפרויקט .

שאלה 5:

האם מוסד התכנון יכול לדון בתסקיר רק אחר הגשת ההתנגדויות?

  • אין לקבל את התוכנית להפקדה ללא התייחסות לתסקיר, כאשר משהו מגיש תוכנית השלב ה-1  בציון לתוכנית היא החלטה האם לקבל את תוכנית הפקדה, הם היא מספיקה או צריך לשפרה , לאחר מכן מגישים התנגדויות  ולאחר מכן ישנו דיון בהתנגדויות .

גם בדיון על ההפקדה עצמה יש צורך להתייחס לתזכיר  וזה לפי סעיף 6א'  לתקנות

 

ההליכים בהכנת תכנית:

  1. הכנת התוכנית, בד"כ בשלב הזה מתחיל דיון האם יש צורך בתסקיר ( אם הועדה המטפלת החליטה

שיש צורך בתסקיר  אז אין לקבל תוכנית להפקדה בלי הגשת התזכיר אי אפשר להתעלם מכך) .

  1. הגשת התוכנית להפקדה
  2. קבלת התוכנית להפקדה (הועדה החליטה לקבל את התוכנית מהיזם)
  3. פרסום התוכנית (על קבלתה להפקדה)
  4. הגשת התנגדויות
  5. דיון בהתנגדויות
  6. החלטה לגבי התוכנית

 

שאלה 6:

היזם שואל:  מי מכין את ההנחיות ומה תפקידן? מזה חוות דעת סביבתית ומה תפקידה?  האם אפשר לכלול בתסקיר גם השפעות הסביבתיות החיוביות של הפרויקט?

  • המוסד אינו יכול לדון בתסקיר רק לאחר הגשת התנגדויות, אם נקבע שיש צורך בתסקיר אז התסקיר מודבק לתוכנית והדיון בתסקיר  נערך- כבר בתחילה –עם קבלת את תוכנית להפקדה.

 

  • לפי החוק אם הוחלט מראש שיש חובה להגיש תסקיר יש להתייחס אליו לאורך כל השלבים.

אם לא הוחלט מראש  אלא בהמשך יש חובה להתייחס לתסקיר מאותו שלב הלאה, ברגע שהתסקיר נכנס לדיונים יש להתייחס אליו !!!!!

 

בתקנות הישנות לגבי הכנת תסקיר  הועדה התעלמה מכל התייחסות לתסקיר עד לשלב האחרון !

 

כשאר אני מציע פרויקט והוחלט כי עליי לעשות תסקיר ישנן הוראות כיצד לערוך תסקיר, היועץ הסביבתי מכין את ההנחיות לתסקיר .

 

לגבי פרויקטים  שחוזרים על עצמם יש הנחיות כלליות וניתן להוסיף עליהם, אם אין הנחיות היועץ הסביבתי  מכין אותן ספציפית .זה נמצא בסעיף 7(א), 7(ג), 7(ד) – המוסד לתכנון מאשר את ההנחיות .

 

חוות דעת סביבתית מה היא ?

סעיף ההגדרות מפרט וכמו כן גם תקנה 15 , במקרים של דעת גורמים אין הצדקה להכנת תסקיר מלא (בד"כ תסקיר הוא מסמך חשוב) הוחלט בתקנות אלו שהתסקיר  מתאים  לפרויקטים עם השפעות גדולות לסביבה, כי תסקיר זה דבר מאוד יקר. לכן הוחלט כי תסקיר   יהיה כל צנוע במקרים שלא מצדיקים הכנסת תסקיר גדול .

האם ניתן לכלול בתסקיר השפעות סביבתיות?

כן ניתן לכלול בתסקיר השפעות סביבתיות .

 

שאלה 7:

מי יערך את התסקיר?  איך שומרים על נאמנות התסקיר?

  • תקנה 14 – אנשים מקצועיים , יועצים עורכים את התסקיר והיזם בוחר אותם, בתקנה 14 נקבעה האחריות מגיש התסקיר .  צריך להיות איש  מקצוע ולאשר שהוא אחראי על התוכן המקצועי של התסקיר . שומרים על נאמנות התסקיר  ע"פ תקנה 14(ד).

בסעיף 10– יש 2 מקורות נאמנות :

  • אינטרס המכין (איש מקצוע הנשכר ע"י היזם) היועצים רוצים לשמור על אמון ביחסים עם היועץ הסביבתי ולכן גם ליזם יש אינטרס מכיוון שהוא יידע שאם יפגע באמון ע"י יועציו לא יקבלו את בקשותיו בעתיד , לכן לכולם יש אינטרס להכין תסקיר אמין
  • היועץ הסביבתי והוועדה.

שאלה 8:

מה ההבדל בין חוות דעת סביבתית ותסקיר השפעה על הסביבה?

  • תסקיר מצומצם , ראה שאלה 6.3

 

פסיקה רלוונטית – לעניין הכנת תסקיר

פס"ד  עמותה למען איכות הסביבה והחיים בנהרייה נגד עיריית נהרייה :

העובדות: מפל איתנית לייצור מוצרים שיש בהם אסבסט (כמו ריפוד לבלמים), המפעל הזה התחיל לפעול לפני שנים רבות לפני שידעו שאסבסט הוא חומר מסוכן ומסרטן. הם השליכו את החומר עם האסבסט בקרבת המפעל שהיה קרוב לים באזור בין המפעל לים .

עיריית נהרייה החליטה להקים פארק צעצועים לילדים באזור בו השליכו את החומר , הם טענו שלא ידעו ובשלב מסוים הובהר שיש שם שרידי אסבסט.

הועדה המחוזית עם תמיכה חיובית של הרשות המקומית החליטה לאשר הפקדת התוכנית ללא הכנת התסקיר ובשלב זה ידעו שיש אסבסט קבור במקום. הועדה  החליטה שאין צורך בתסקיר ויש להכין סקר סביבתי במקום , (זה היה לפני התקנות  החדשות) התקנות שהיו אז בתוקף לא התייחסו לסקר סביבתי אלא קבעו הכנת תסקיר  במקרים כאלה .

 

השאלה העולה בנידון, האם הם נהגו בניגוד לתקנות ?

ביהמ"ש  – קבע שכן. ההחלטה לאשר תוכנית ללא הגשת תסקיר היה בניגוד לתקנות ולא חוקי. בנוסף נאמר  שיש חוסר סבירות בפטור להגשת תסקיר במקרה כזה. יש כאן הגנה על בריאות הילדים והציבור ולא התייחסו לכך ברצינות .

זו דוגמא  לפס"ד  המתייחס לתקנות  הדורשות הכנה של תסקיר .

פ"ד אדם טבע ודין נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה :

הצורך להכין תסקיר (מדובר בכביש חוצה ישראל)

בהכנת התוכנית לכביש חוצה ישראל המדינה מכינה את התסקיר לגבי השפעות על הסביבה לגבי כל קטע מסוים בכביש  אך לא השפעה כללית של הכביש כולו. אדם טבע ודין ביקשו להכין תסקיר כולל (יש 2 פסקי דין בנידון )

 

התביעה – בקשה לקבל צו ביניים כדי למנוע עבודות תשתית בזמן הדיון עתירה הראשית עצמה כי המדינה המשיכה לאשר עבודות תשתית.

 

המדינה מצידה  – אמרה שאם מפסיקים עבודות תשתית זה יעלה הרבה כסף וידחה את כל הפרויקט לתקופה ארוכה גם אם בהמ"ש יחליט שאין צורך להכין תסקיר כולל וזה יעלה כסף למדינה כי מעורבים חוזים עם אנשים פרטיים.

מנגד העותרים –  אדם טבע ודין אמרו שאם עבודות התשתית יימשכו ובהמ"ש יידון בחובה להגיש תסקיר הנטייה תהיה לאשר פרויקט ללא תזכיר כדי לא לגרום בזבוז כספים או אם בהמ"ש יחליט כי יש להכין תסקיר כולל זה לא ישפיע על ההחלטה הסופית כי הועדה לתכנון תדע שעומד להתבזבז המון כסף .

 

בהמ"ש – טענות המדינה כלכליות מהותיות וטענות העותרים פסיכולוגיות לגבי השופטים ואנשי הועדה והן רכות ולא עומדות מול טענות כלכליות .

לדעת פרופ' גלפי : החלטה זו בעייתית (הייתה המרה כחלק מהעותרים)

הבעיה פה שבל מקרה שלא מבקשים מראש הכנת תסקיר  זה המצב

 

מדוע הוגשה עתירה בשלב כה מאוחר ?

זו בעיה שחוזרת  על עצמה באירועים סביבתיים, מכיוון שיש משאבים מוגבלים ולא נכנם לעניין ישר מהתחלה ואז מגיעים לבהמ"ש בשלב שכבר מאוחר מדי להשפיע .

 

בהמ"ש  – דחה בקשה להוציא צו ביניים וגם בעתירה הראשית בהמ"ש דחה את הבקשה שיש חובה להגיש תסקיר, תחילת הדיון בפרויקט היה לפני שנים רבות לפני התקנת התקנות הקודמות אז בטח התקנות לא חלות על תוכנית שכבר אושרה. זה נשמע סביר יחד עם זאת – התוכנית המקורית שאושרה לפני התקנת התקנות  הייתה תוכנית אחרת. אחרי אישור התוכנית המקורית היו הרבה שינויים וטענת העותרים שיש להתייחס לשינויים שנכנסו אחרי התקנת התקנות, בהמ"ש לא רצה להתערב והעובדה שהכנסת סירבה להתערב מעידה שגורמים פוליטיים רצו ת הקמת הכביש.

כאן בהמ"ש קבע שהתסקיר הוא כלי טכני ולא כלי הכרעה בין איזונים ושיקולים סביבתיים ושיקולים אחרים.

 

העותרים טענו שלבניית הכביש יש השלכות על תכנון בגדול על הערת האו"כ מהמרכז לאזורים רחוקים מהמרכז כי הכביש מאפשר לגור במרכז ולעבוד בב"ש  ואז זה גורם לאנשים לעבור לגור בב"ש , שיש הרבה השפעות סביבתיות אך גורמים פוליטיים רצו שהוא יצא לפעול אז הוא יצא .

 

בג"צ 3476/98 החברה להגנת הטבע נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה :

במקרה דנן הוכן תסקיר , לפני מלחמת המפרץ. הרשות UCAID  של ארה"ב  הציעה לשדר תוכנית למדינות ערב ולשכנע את האו"כ שם שהיה להם תדמית גרועה  לארה"ב להראות את החופש שיש לארה"ב .לצורך זה רצו לבנות מגדול גדול עם עוצמה חזקה בערבה כי מישראל ניתן לשדר למדינות ערב.

 

לטענת הארגונים הסביבתיים  – זה יפגע במסלול ציבורי בין אפריקה לישראל והקרינה תפגע בתושבים . המועצה הארצית לתכנון ובנייה  הכנה תסקיר אך לטענת החברה להגנת הטבע התסקיר לא הספיק .

 

בהמ"ש  – הסכים עם העותרת כי עכשיו נשאלת שאלה טכנית על תוכן התסקיר ונקבע כי התסקיר על השפעות סביבתיות לא היה רציני והמועצה קיבל נתונים מהצבא שולט באזורי הערבה והנגב .

 

אסור לרשות האחראית על התסקיר לקבל מידע מכל אחד  יש לבדוק נתונים אלה  בנוסף יש לערוך מחקרים נוספים לא מספיק רק נתונים קיימים אלא צריך ערוך מחקרים נוספים.

 

העתירה התקבלה ולפני שהתסקיר החדש הוכן ארה"ב החליטה על ביטול הפרוייקט .

 

 

לסיכום :

  • הבעיה בשימוש בחוק שהארגונים הסביבתיים נכנסים לעניין בשלב מאוחר ומגישים עתירות רק בשלב מאוחר ובמקרים רבים בהמ"ש דוחה את העתירה בגלל שיהוי, הגורמים כבר השקיעו כסף רב או בגלל מיצוי הליכים וכו'…
  • יש להגיש טענות כלפי רשויות תכנון ובנייה ולא לטעון טענות פעם ראשונה בבהמ"ש  כי בהמ"ש לעיתים דוחים עתירות סיבתיות לאו דווקא כי הן לא מוצדקות אלא בגלל שיהוי או אי  מיצוי הליכים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פסולת מוצקה

ישנם 3 סוגים של פסולת מוצקה :

  • פסולת "מוצקה" שאינה פסולת רעילה –  אין חומרים מסוכנים.
  • פסולת רעילה – בד"כ אין קו ברור המבחין בים פסולת מוצקה לפסולת רעילה . בד"כ השימוש במונח פסולת רעילה היא כשאר מדובר בחומר מסוכנים מאוד , גם פסולת ביתית יכולה להיות מסוכנת עבורנו אבל בד"כ בגלל הכמות לא ניתן לייחס אותה לפסולת רעילה .
  • חומרים מסוכנים

 

יש להבחין בין פסולת מוצקה, פסלות רעילה וחומרים מסוכנים. חומרים מסוכנים =חומרים שהם תמיד היו מסוכנים למשל שמנים. אין קו ברור שמבחין בין סוגי הפסולת.

 

היום נעשה ערבוב של הפסולת ע"י האדם (לדוגמא: כאשר זורקים חומרי ניקוי בפסולת). מדובר בעיקר במקומות תעשייתיים.

 

מה עושים עם הפסולת?

  • השלכה בכל מקום – לכלוך הרחובות ומקומות אחרים.
  • השלכה במזבלה – מקום שאינו מוכן לקליטת החומר וע"י כך ישנה פגיעה לדוגמא במי תהום כאשר התפרקות החומר מייצרת מס' חומרים כמו גז מיטאין (גז דליק מאוד).

השלכה במזבלות גורם לזיהום מי תהום, פגיעה אסטטית בנוף, זיהום ריח, עומס תנועה (משאיות להובלת הפסולת), זיהום אוויר.

  • הטמנה פסולת באתר פסולת מסודר – מבצעים חפירות בורות ושמים בתשתית ריצפה ועליה מערכת ניקוז ומהמערכת מעבירים את הנזילות למקום מסודר (ולא נותנים לנוזלים לחלחל). מבצעים כיסוי כל יום של חול.

יש בעיה במיקום של הטמנת פסולת, אף אחד לא רוצה את זה בשטח שלו. הטמנת פסולת באתר גורמת להגבלת שימוש בקרקע, אף אחד לא מעוניין באתר בשטחו, זיהום ריח, עומס תנועה (משאיות להובלת הפסולת)  התשתיות הנדרשות להטמנת פסולת באתר הטמנה מסודר מתחילים עם בור גדול, מתחילים עם  שיטת שטיפה (תשטיפים), הנוזלים הללו מזוהמים ואם לא מטפלים בהם הם חודרים למי התהום ואז שמים פלסטיק חומר קשה, אח"כ בטקסטיל וחצץ כדי למנוע נזילת יתר ובכדי להפריד בין החומר המוצק לחומרים הנוזלים ואז כאשר מביאים את הפסולת מוסיפים שכבה של כיסוי יומי של אדמה ועושים אז זה תא , תא עד שמגיעים לסוף הבור .

  • שריפת פסולת במשרפה – ע"י תנורים המיועדים לשריפת פסולת. כ"כ שהטמפ' בתהליך השריפה יותר גבוהה כך נעשה פחות זיהום. לכן, מציעים לבנות משרפות מאוד גדולות ולא קטנות כפי שהרשויות המקומיות רוצות.

שריפת הפסולת גורמת לזיהום אוויר, עומס תנועה(משאיות להובלת הפסולת) ולבעיות הקשורות להשלכת חומרים שלא ניתנים לשרפה ולאפר (צריך לטפל בדברים שלא ניתנים לשריפה להפריד אותם וגם אחרי השריפה יש  כמות גדולה של אפר ואז צריך לטפל גם בזה). סכנה משרפת המתאן   בהתפרקות הפסולת החומר האורגני באופן טבעי מייצר גז מתאן שזה חומר דליק.

  • מחזור פסולת.

 

המסגרת הכללית:

  • אנשים בד"כ לא רוצים להשתמש באתרים מוסדרים כיוון שלדעתם זה יקר.
  • בארץ אין סבסוד לשריפה ולכן זה "יקר יותר".
  • חוסר הפנמת ההוצאות הכרוכות בהשלכת הפסולת.
  • השלכה במקום לא מוסדר "זולה".

 

 

 

  • הסיבה שיש לנו כ"כ הרבה בעיות אם פסולת זה אותה סיבה שיש כ"כ הרבה בעיות סביבתיות וזאת הבעיה הכלכלית שיש בכך שריפה מסודרת או הטמנה מסודרת היא אומנם מאוד יקרה כך טוענים אנשים. לכן נמנעים אנשים להשליך פסולת לאתר מסודר אלא  משליכים לאתר לא מסודר שזה יותר זול אך שלוקחים בחשבון את ההוצאות של כל הציבור הנפגע אז  זה לא יוצא יותר זול .

 

  • כיום בארץ הטמנה יותר זולה משריפה וזה גם נובע מחוסר הבנה. אלה שמטמינים מקבלים מהמנהל מקרקעין בחינם  להטמין. בגלל שהקרקע  לא עולה ההיטל לא יקר כ"כ  ולכן יש הפרש גדול ממחיר ההטמנה להוצאות של השריפה, אבל אם היה עולה למחזיק אתר הטמנה הקרקע , ההיטל היה יותר גבוה ואנשים היו מעדיפים שריפה של פסולת .

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל  12

הטיפול בפסולת מוצקה

לפניכם רשימת דרכי טיפול בפסולת מוצקה או הקטנת כמות הפסולת.  יש לסדר אותם לפי סדר העדיפויות (הכי רצוי ראשון) ולנמק את התוצאות

  1. הפתרון המועדף הינו הפחתת כמות הפסולת – שימוש בפחות חומרי אריזה.

לדוגמא: לפי החוק הגרמני כל מי שמייצר צריך לקחת את חומר האריזה והדבר גורם לכך שייצרו פחות חומרי אריזה.בארה"ב נעשה שימוש כזה כלפי האזרח בכך שיש להם כמות פסולת שאפשר להכניס לשקית.

  1. שימוש חוזר – שימוש חוזר מספר פעמים כמו למשל בקבוק זכוכית.
  2. מחזור – החזרת הפסולת לצורת חומר גלם.
  3. השלכה – פסולת בכל מקום.
  4. הטמנה – באתר דודאים באזור באר שבע.
  5. שריפת פסולת וייצור אנרגיה מהשריפה

 

 

חקיקה ותקנות בנושא של פסולת מוצקה:

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד(החוק העיקרי)

ס' 1  – "רשות הרבים" – מונח מאוד מורחב כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה.

יוצר את העילה

ס' 2 – האיסור – "לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטאות רכב….".

ס' 4 – מוטלת אחריות פלילית על אדם שיכול להיות שהוא לא עשה זאת.

 

מחד :

 השופטים נמנעים מלהטיל אחריות כה כבדה (פלילית) על הנאשם, כיוון שזו אחריות מאוד קשה ליישום. החוק הוא מאוד קשה. אם העונש היה עונש כספי (אזרחי) ולא פלילי אז השופטים היו מישימים זאת יותר. (כך גם סבורה פרופ' גלפי).

מאידך :

ניתן לשמוע טיעונים אשר מצדדים בהטלת אחריות פלילית וזאת מהנימוקים שהטלת הסנקציה והאחריות הפלילית תגרום לאנשים לקחת יותר ברצינות את הנושא של השמירה על איכות הסביבה ובנוסף עפ"י גישה זו המצדדת בהטלת הסנקציה הפלילית פגיעה בבריאות האדם לאקט פלילי ולכן יש להטיל סנקציה פלילית.

 

ס' 4(א) – לדוגמא הוכח כי פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לעניין ס' 2, את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבניין, זולת אם הוכח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.

 

ס' 5 – כל אדם אשר כותב, מצייר, משרטט, חורט, מדביק או תולה על מקרקעין של הזולת שלא כדין, רואים אותו, לעניין ס' 2, כמלכלך את רשות הרבים.

 

ס' 5א(א) – מטיל אחריות על אדם שנתלו שלטים המצביעים כאילו הוא הזמין אותם.

ס' 5א(ב) – האחראי זה גם זה שתולה הודעות וגם את מי שפניו מופיעות והנושא שכתוב במודעות.

 

ס' 11אהיטל הטמנת פסולתהשר לאיכות הסביבה יקבע בתקנות את ההיטל על פסולת מוצקה.

 

ס' 12מינוי מפקחים – חוק ממנה מפקחים ונאמני ניקיון , לכל הנאמנים יש אפשרות להגיש דו"ח .

יש היום אלפי נאמני ניקיון בארץ .

 

ס' 12(ג)מינוי מפקחים ונאמני ניקיוןחזקה שהדו"ח שמילאו הוא נכון.

מפקח = עובד במשרה מלאה שיש לו סמכויות רחבות יותר.

נאמן = עובד באופן חלקי ובעל סמכויות פחות רחבות.

 

 

ס' 10החוק מקים קרן לשמירת הניקיון – כל הכספים שיתקבלו מהאנשים שיעבור על הוראות חוק זה ישמרו בקרן לשמירת הנקיון וישמשו לשמירה על איכות אותה של הסביבה (ראה מטרות הקרן בס' 10(ב)).

 

 

 

 

אתרים לסילוק הפסולת אין חוק אחד להסדרת הנושא של פסולת מוצקה:

  • לרשויות מקומיות יש סמכויות לטפל בנושא.
  • חוק רישוי עסקים יש התייחסות לפסולת מוצקה.
  • חוק למניעת מפגעים– מכוחו של השר לאיכות הסביבה, בסמכותו להתקין תקנות מניעת מפגעים ומניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת .
  • יש לכסות את האתר.
  • יש לבדוק את המשאיות.
  • לשלט את האזור .
  • חוק תכנון ובנייהמי שמקים אתר פסולת צריך היתר בנייה מתוקף החוק לתכנון ובנייה ואז ניתן להכניס בפנים תנאים בנוגע לאיכות הסביבה.
  • להקמת האתר צריך אישור של חוק תכנון ובנייה.
  • -בכדי להפעיל את העסק צרך אישור של חוק רישוי עסקים.
  • חוק הפיקדון על מיכלי משקה – החוק קובע דרישה כאשר אתה קונה משקה אתה צריך לשלם אגרה של 25 אג' עבור הבקבוק כאשר אתה מחזיר את הבקבוק לפחות אתה מקבל את האגרה חזרה .
  • חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור חוק המסמיך רשויות מקומיות להקים אתרים לפינוי פסולת למחזור. במידה ויש אתר כזה ברשות מקומית אז החוק קובע שגורמים עסקיים מסוימים חייבים להשתמש באתר זה .

אין חובה על רשויות מקומיות להקים אתרים כאלה  , אך יש הסכמה לרשות לעשות זאת . היום המשרד לאיכות הסביבה נוקט באמצעים לעודד הקמת אתרים שכאלה .

 

  • חוק החומרים המסוכניםהשיטה לטיפול בפסולת רעילה מבוסס על חוק זה . החוק מסמיך את השר לאיכות הסביבה להתקין תקנות בנושא זה .

 

בחוק יש רשימה של מה זה חומרים מסוכנים:  

  1. כימיקלים מזיקים
  2. רעלים (חומרים יותר מסוכנים בריכוזים קטנים )

מי שעוסק ברעלים צריך היתר  הוא צריך לרשום בפנקס  איזו כמות הוא השתמש ואיזו כמות שנשארה , מה שנשאר זו הפסולת הרעילה.

 

 

יש סמכות לשר איכות הסביבה לקבוע היטל על מי שמשליך חומרים מסוכנים

איך ההיטל מקיים מטרות אלה ?

ככל שההיטל גבוה יותר יהיה למזהם אינטרס יותר גדול לדאוג לפסולת בדרך חוקית .

לא משתמשים כיום בשיטה של היטל  בפסולת רעילה וחומרים מסוכנים .

 

תקנות רישוי עסקים(סילוק פסולת חומרים מסוכנים) – תקנות קובעות שיש חובה לסלק פסולת חומר מסוכן אך ורק לרמת חובב בדרום תוך חצי שעה , הרעיון הוא להוציא  פסולת רעילה  ופסולת מאתרים מהאתרים לסילוק פסולת רעילה   .

בתקנות האלה יש 2 בעיות :

  • אנשים מפירים את התקנות כי זה יקר להעביר את פסולת עד לרמת חובב ואז לשלם לאתר  , יש גם תקנות של שר התחבורה  הובלת פסולת רעילה .
  • ברמת חובב לא מטפלים כמו שצריך בפסולת רילה

 

פסיקה בנושא של פסולת מוצקה:

 

יש הרבה פסיקה כנגד ברשויות המקומיות שלא הפעילו את סמכותן בעניין זה .

 

בג"צ 453/98 –עיריית ב"ש  נגד ממשלת ישראל

פ"ד של תושבי ב"ש ועיריית ב"ש נגד הקמת אתר פסולת בדודאים בטענות שהועדה שאישרה את הקמת האתר לא התחשבה בנושאים מסוימים

 

בהמ"ש  – דחה את הטענה ואמר  שהעותרים לא מרוצים מהתוצאה של ההתייחסות  אבל בגלל זה לא מבטלים את החלטת הועדה, בהמ"ש אמר שהם כן התייחסו לטענות השונות אבל זו אופציה היחידה והכי טובה כמה שניתן .

 

השוואה לארה"ב:

יצרן יש לו פסולת רעילה , הוא מעביר לאדם פרטי את הפסולת והוא צריך למלא טופס. אני שומר על העותק  נותן לאדם שקיבל את הפסולת ולמשרד לאיכות הסביבה .זה שלוקח את הפסולת  יש לו את הרמות המדויקות מראש, הוא מעביר את הפסולת לאחר, לשריפה , למחזור  הוא כעת צריך למלא טפסים ואז ניתן לקוב אחר הכמות ולדעת שלא השתנתה הכמות הפסולת הרעילה  וכל הפסולת באמת הגיעה ליעדה תהליך         זה נקרא "פיקוח העריסה עד הקצה " .

איכות הסביבה במשפט החוקתי ובמשפט המנהלי

 

בג"ץ 4128/02 אדם, טבע ודין נ' ראש ממשלת ישראל (16.3.2004):

הרקע להגשת העתירה:

עניינה של העתירה הוא בתיקון לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח – 1965. התיקון הקים את הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות, שלה ניתנות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה בכל הנוגע לתכניות של תשתיות לאומיות.

 

הרציונל המשפטי של העתירה:

חוק שחוקקה הכנסת יכול להיפסל או להיות מוגבל ע"י ביהמ"ש רק אם החוק פוגע בזכות שהוכרה בח"י, כך שאינו הולם את ערכי המדינה או שנועד לתכלית שאינה ראויה, או אם פוגע בזכות היסוד במידה העולה על הנדרש. (לפי פסקת ההגבלה – ס' 8 לח"י כבוד האדם וחירותו).

 

טענותיה העיקריות של העותרת:

לוחות הזמנים הקצרים הקבועים בתיקון לחוק הן בנוגע להליך הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה והן בכל הנוגע לאפשרות ההתנגדות. טענת העותרת כי לוחות הזמנים הקצרים באופן בלתי סביר יגרמו בהכרח לפגיעה בשלמות תסקירי ההשפעה על הסביבה, ועל כן החלטותיה של הועדה לתשתיות, תפגענה קשות בסביבה, בבריאות הציבור, באיכות חייו וקניינו של אדם. פגיעות כאמור בציבור ובאדם, שמקורם בתיקון לחוק ולאורו, מהוות פגיעה שלא כדין בזכות היסוד לאיכות סביבה הנובעת מח"י כבוד האדם וחירותו.

 

מדוע ביהמ"ש סירב להסכים לטענות העותרת:

הש' ברק, מדגיש כי השאלה העומדת להכרעתו אינה האם קיימת זכות הלכתית ( מחוץ למסגרת חוקי היסוד) לאיכות הסביבה, אלא האם ניתן לפרש את הטקסט של ח"י כבוד האדם וחירותו ולקבוע כי הזכויות המנויות בו כוללות בחובן את הזכות לאיכות הסביבה?

 

ביהמ"ש משיב לשאלה זו בשלילה, מכיוון והתיקון אינו פוגע באיכות הסביבה באופן הגורם לפגיעה במינימום הקיום האנושי, אלא קיימת פגיעה באיכות סביבה ראויה בלבד, וכן משום שלא ניתן להצביע על פגיעה בזכות הקניין שכן העתירה איננה מכוונת כנגד תכנית מסוימת, הרי שלא ניתן באמצעים פרשניים "לדחוס" את הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות חוקתית לפי ח"י כבוד האדם וחירותו. יחד עם זאת, קובע ביהמ"ש, כי ראוי לתקן את לוחות הזמנים הקבועים בחוק.

 

לסיכום: ניתנה פרשנות מאוד צרה ומצומצמת, שכן דובר על הוכחה לפגיעה מוחשית וממשית. (האופי בנושאים סביבתיים הינו מידע סטטיסטי שלו מספיק הוכחה ממשית).

 

מדוע העותרת רצתה שביהמ"ש יכריז על זכות חוקתית לאיכות הסביבה?

  • שינתן מעמד חוקי מחייב ובעל מעמד נורמטיבי לזכות לאיכות הסביבה.
  • "עצם הצבת הזכות לאיכות הסביבה בהקשר החוקתי וכן האמירות העקרוניות המתייחסות לחשיבות איכות הסביבה" (דברי הש' ברק ודורנר).
  • זוהי תהיה הדרך היחידה לתקוף את תיקון החוק.

 

בנוסף לפקנ"ז + בנוסף למערכת החוקים הרליגטורית בעניינים סביבתיים (לדוגמא: חוק למניעת מפגעים) + בנוסף למערכת החוקים הספציפיים בעניינים סביבתיים (לדוגמא: חוק למניעת מפגעים סביבתיים(תביעות אזרחיות) ישנן גישות אחרות לטיפול בנושאים הסביבתיים

 

חוק הנציג הדורות הבאים

מתקן את חוק הכנסת  ומקים משרד : נציג הדורות הבאים .

שופט בהמ"ש המחוזי בדימוס שוהם הוא מכהן בתפקיד. פי חוק זה על הכנסת להעביר כל הצעת חוק לבדיקת נציג הדורות הבאים,יש לו צוות והוא מוסמך להכין חוו"ד על חוקים שלדעתו משפיעים על הדורות הבאים.הדוח שלו משלב הכנת הדוח יש להעביר  לועדות הכנסת המטפלות בהצעות החוק, והועדות צריכות להתייחס לדוח על הצעת החוק הוא יכול להציע שינויים או התנגדות להצעת החוק וזה רלוונטי לנו כי אחד הדברים המשפיעים על הדורות הבאים זה עניינים סביבתיים  ודוחותיו מתייחסים להצעות חוק  בעניינים סיבתיים.  אותו נציג מכיר בחשיבות העניין .

 

 

הוא לא יכול למנוע חקיקת חוק אך יש חשיבות למשרד זה . הרבה פעמים שרוצים לחוקק חוק לא יודעים את ההשפעה הסביבתית והדוח מציג את הנושא ברגע שיש דוח של נציג הדורות הבאים זה גם יכול לחזק את הארגונים הירוקים אם יתנגדו לחוק , זהו כלי פוליטי.

 

גישה 1 : הסכמים וולנטרים

הסכמים בין רשויות ממשלתיות וגורמי זיהום שלפי ההסכם  גורם הזיהום יפחית את הזיהום.

 

יש 2 סוגי הסכמים

  1. בנוסף לתקנים .
  2. הסכמים בנפרד, במקום תקנים .

 

הסכמים בנוסף לתקנים :

בארץ לא משתמשים ואם יש הסכמים הם באופן לא פורמאלי באם יש חוק המסמיך את המשרד להגנת הסביבה (לפי החלטת הממשלה  בימים האחרונים במקום השר לאיכות הסביבה)  התקין  תקנות לגבי תקנים למניעת זיהום אויר. מדובר בהסכמים בנוסף בין השר לבין גורם  של רעש . הסכמים אלה קיימים באופן לא פורמאלי בארץ .

 

נניח יש אזור רעש השר מבקש מהיועמ"ש להגיש אישום נגד מקור הרעש, בדיון בבהמ"ש  היועמ"ש הגיע להסדר בנוסף לתקנים [ הם קיימים במדינות אחרות גם כאשר אין אכיפה] למשל בוא נגיד יש תקנים הקובעים דרישות לגבי 3 חומרים , הם חלים גם עלינו וקובעים שעד תאריך  מסוים יש לעמוד  בדרישות .

 

נניח שאני יודעת שאני יכולה בקלות ובזול להפחית את הזיהום ב א' ו ב' אך לגבי  חומר ג' אני צריך זמן אני מקבל הארכת זמן בחוזה בעל מעמד משפטי.

 

יש לו מעמד משפטי של חוזה שעלי לעמוד בדרישותיו  א ו ב' ולגבי חומר ג' אני מבטיחה לא אכוף עד תאריך מסוים , לחכות עד התאריך הסופי של הארכה.

 

נניח ואני מגיעה להסכם, גופים אחרים לא יגישו כנגדי קובלנה במידה וידעו על הסכם כי אל משתלם להם. בארה"ב ישנה אפשרות לגופים להגיש הערות .

תמריצים למקורות זיהום להיכנס להסכמים אלה :

  • דחיית אכיפה.
  • גמישות בדרישות עם אותן תוצאות
  • הפחתת הוצאות של ציות לחוק , רוצים להגן על הסביבה במחיר הכי נמוך .

תמריצים לרשות להיכנס להסכמים כאלה :

  • הפחתת הוצאות האכיפה.
  • שיתוף פעולה.
  • יותר ידע, במו"מ ניתן ללמוד יותר אודות מקורות זיהום וממה נובעים , דרך ההסכם יודעים הכל וזה טוב במקרה שיש עבור הרשויות בעיה ממושכת לקבל מידע .

הסכמים במקום תקנים:

קיים בארץ, ישנה אמנה ליישום תקנים בדבר פליטת  מזהמים לאוויר, 1998 אמנת התעשיינים .

 

יש לשר לאיכות הסביבה סמכות לקבוע תקנים לפליטות ממקורות זיהום. כמו כן יוכל להתקין תקנים סביבתיים .יש מעט מאוד תקני פליטה לעומת תקנים סביבתיים .קשה לאכוף תקנים סביבתיים, צריך תקני פליטה לצורך איפה תקנים סביבתיים אינם מספקים , אך ישנו קושי בהתקנת תקני פליטה. שר הרוצה להתקין תקנות עליו לקבל אישור מכל המשרדים האחרים בעלי עניין, אם יש שר אחר בעל כוח  פוליטי שמתנגד הוא יכול להביא  את העניין לדיון בממשלה = דיון פוליטי. לאור העובדה בארץ לכל שר יש כמעט יותר כוח מהשר לאיכות הסיבה ניתן להתנגד ולהביא את העניינים לדיון בממשלה .

 

אמנת התעשיינים –

בגלל שיטה זו קשה לשר לאיכות הסביבה להתקין תקנות שבו תקני פליטה ממקורות נייחים כעבור שנים רבות השר לא הצליח להתקין את התקנות , כל מפעל הצטרך רישיון עסק הלך ופנה לרשויות המקומיות . נכנסו דרישות סביבתיות כולל תקני פליטה לרישיון  עסק אך התקנים לא יו אחידים אלא שונים במקומות שונים.

 

התאחדות התעשיינים ראתה את הדבר הבעייתי כי לא ידעו מה לצפות ופחדו מהרשויות המקומיות כי לא  שיש להם מספיק מומחיות בנושא.  בנוסף הם ראו אפליה בין מפעלים שונים והם ידעו שבשלב מסוים יהיו תקני פליטה בארץ. התעשיינים הגדולים הם בעלי חברות בינ"ל  יודעים מה קורה בעולם והם חושבים על ישראל כמדינה מפותחת ולא מאמינים שלטווח הארוך מ"י תישאר בין המדינות הלא מתוקנות בתקנים סביבתיים , הם רצו להשפיע  והגיעו משרד לאיכות הסביבה וביקשו חוזה שמהמשרד לאיכות הסביבה יהיו צד אחד והתעשיות צד נפרד , ההסכם יקבע תקני פליטה – המשרד לאיכות הסביבה הסכים .

 

הסכם האמנה הגיע לאחר כישלון בהתקנת תקנות לקבוע תקני פליטה ובגלל הכישלון הייתה הסכמה על ההסכם . לתעשיינים הייתה השפעה על תוכן התקנים, דבר שלא היה קורה אם המשרד לבד היה מצליח להתקין תקנות .

 

הסכם מאשר הקמת ועדה טיפול בחריגים, נציגים של התאחדות התעשיינים יושבים בוועדה יחד עם הנציג משרד איכות הסביבה. התקנים שקבעו נכללים ברישיון עסק, ההסכם עוסק בזיהום אוויר מהתעשייה וקובע תקני פליטה ואז יש תקנים אחידים מלבד ואתם חריגים שנקבעו.

 

יתרונות לתעשיינים :

  • דרישות ידועות במקום דרישות נפרדות בכל רישיון עסק.
  • דרישות לא כ"כ מחמירות.
  • יש להם השפעה על הדרישות, כי הוא צד להסכם

 

יתרונות למשרד לאיכות הסביבה :

  • קביעת תקני פליטה שזה היה בעיה לקבוע אותם , בלי זה היה צריך להוציא הוראות אישיות לכל מפעל שזה דבר בעייתי מאוד ומקשה מאוד .
  • בניית יכולת : ללמוד על הבעיות , מה כן ניתן לעשות.
  • קביעת יחסים עם התעשיינים.
  • הרע במיעוטו , אין ברירה , זה המצב .
  • בניית יכולת : יש כאן שינוי בגישה, לא רק המשרד לאיכות הסביבה קובע , אלא יש שיתוף פעולה לגבי המידע וזה מה שנקרא בניית יכולת.

 

ביקורת  על אמנת התעשיינים :

  • ארגונים לא ממשלתיים לא שולבו בתהליך , לא היה להם יכולת להשפיע על ההסכם , הם לא נכללו בדיונים. יש אי אמון גדול בין התאחדות התעשיינים לארגונים הירוקים .
  • מומחים חיצוניים לא שולבו בתהליך בניית האמנה , ההסכם (לדוגמא פרופ' גלפי).
  • הרע במיעוטו (רצו את הרע במיעוטו – לפחות שתהיה אמנה).

 

 

גישה השנייה : מערכות ניהול סביבתי

הלשכה הבינל' לתקנים

ארגון פרטי לא ממשלתי בינל' : הארגון הזה קובע תקנים של שמירת איכות במפעלים וחברות. חברה פרטית יכולה להצטרף לתקנים האלה ,לקבל אותם ואם חברה מסוימת עושה את זה היא מתחייבת לקיים את הדרישות ואז היא מדווחת לארגון שיקבלה את התקנים, הארגון בודק שהחברה עומדת בדרישות והבדיקה היא תקופתית .

 

מדוע שחברה פרטית תצטרף לשיטה שכזו ?

 

נניח שחברה צרפתית רוצה לרכוש חלקים מחברה ישראלית , החב' הצרפתית רוצה לדעת שהחב' הישראלית דואגת שחלקיה זהים ובאיכות טובה, עומדים בדרישות הזמן ולא מצפים לתקלות, חב' גדולות מטפלות בזה שולחות נציגים לחב' זרות לבדוק מה קורה שם. החב' הצרפתית תדרוש מהחב' הישראלית תו תקן. Iso 9000

לכך יש סיבות כלכליות זה פותח את השוק.

 

בנוסף בארה"ב כאשר משרד הביטחון רוכש מוצר הוא נותן עדיפות מוחלטת לחב' העומדות בתו התקן . רוב החברות הגדולות בארץ מנסות לעמוד  בתקנים של הארגון הבינל'  בנוסף לתקן הזה יש סדרת תקנים בניהול סביבתיים זה נקרא  iso14,000 (=תו תקן שקיים בארץ והרבה תעשיות בארץ קיבלו אותו).

  • התקנים דורשים מהחב' להפעיל מערכת ניהול סביבתי – אנשים שמתפקידם שהחברה עומדת בדרישות החוק ומפחיתה השפעות שליליות על הסביבה. זה נקרא עריכת מבדקי ניהול סביבתי .
  • שיש הערכת בצועים של הארגון בנושאי איכות הסיבה – מישהו מכין רשימת חקיקה והוראות סביבתיות ובודק אם החב' עומדת בדרישות .
  • זה יכול גם להביא להערכת מעגל חיי המוצר – מה ההשפעות הסביבתיות לא רק בייצור המוצר אלא גם בשימושו והשלכתו .  האם אריזה בעייתית לסביבה או לא , האם השימוש מסכן או לא .
  • זה יכול לכלול תווים ירוקים – מה שמפרסמים על המוצר זה נכון ומסביר את ההשפעות של הסביבה

 

אספקטים סביבתיים בתקני המוצרים –

כאשר קובעים תקנים עבור שימוש במוצר האם קובעים תקנים גם לגבי הצורך לשמור על איכות הסביבה.

בחב' כשמתכננים מוצר חדש  מהתחלה הם שוקלים השפעות סביבתיות של השימוש במוצר  השכלתו זה נכלל מההתחלה .

 

גישה שלישית- גילוי מידע

גישה זו לא קיימת בארץ, Emergency Planning and Community Right Act 42 USCA S 11023 – תן תקן שאינו קיים בארץ.

לדעת פרופ' גלפי זו גישה מאוד מוצלחת מרשה הינה סבורה כי כדאי שנאמץ גישה זו, שכן הינה גישה טובה.

יש חוק בארה"ב שלא קובע תקנים לא דורש הפחתת זיהום אלא קובע רשימה ארוכה של חומרים מזהמים כפופים לחוק. החוק מחייב מפעיל או בעל מפעל שמשתמש באחד/יותר מחומרים אלו לפרסם כל שנה מידע על פליטת חומרים, הזרמת החומר , השלכת החומר לקרקע, לדווח על כמויות וכל חומר שנכנס מהמתקן לסביבה לדווח.

 

ההשפעה על הסביבה הייתה ניכרת שכן הדיווח הוא למשרד  איכות הסביבה  ונוסף לכל הציבור –           כל אחד נגיש למידע לפי חוק חופש המידע. העיתונים המקומיים פרסמו את המידע וע"י כך הביאו את המידע לידיעת הציבור ולידיעת העובדים במפעל (שיכולים להפעיל לחץ פנימי במפעל – שביתות וכו'). גורמים בקהילה התלוננו נגד המפעלים שהם מרעילים לא רצו את החומרים בסביבתם. במפעלים גדולים יש עובדים שגרו קרוב למפעלים עם בני משפחתם, הם קראו את המידע והם הפעילו לחץ בארה"ב היה איומים על שביתה  אם המפעלים לא יטפלו בכך.

המשרד לאיכות הסביבה היה צריך רק לוודא שיפיצו את המידע והיה לחץ גדול בעקבות המידע לא היה צריך לשכנע שופטים להטיל קנסות.

 

זה לא פתרון שפותר בעיות סביבתיות אך זה מוסיף בלי להסתמך על השלטון .

גישה רביעית מיסים ירוקים

כאשר מטילים מס על סולר יש כמה תוצאות :

אם המס מספיק גדול זה מפחית את השימוש בסולר ומעודד שימוש בדלקים אחרים.            ברוב  המדינות המתוקנות בעולם סולר עולה יותר מדלקים אחרים וזה בגלל מבנה המיסים .ניתן לעשות את זה במיסוי ברכישת כלי רכב או רישום כלי רכב.ניתן להפחית את המס לרכבים הפולטים פחות ולהעלות את המיסוי לרכבים הפולטים יותר.

אם המטרה לעודד שימוש ברכב שפולטים פחות זה יעיל כי שיטת המיסוי קיימת ואין צורך לבנות שיטת אכיפה סביבתית נוספת .

 

אכיפת המיסוי בארץ בעייתית בהשוואה להרבה מדינות אך אנשים משלמים מס, מיסו פליטו או הזרמת חומרים מזהמים, נניח ויש תקן פליטה,אבל אם כל אחד מזהם עד מיקסום התקן (עד המקסימום שניתן לזהם)זה גורם לזיהום רב ומונע כניסת מפעלים חדשים.

 

דרך לעודד אנשים להפחית זיהום זה לקבוע תקן ועל כל טון פליטות אתה צריך לשלם, ואז אם יכולתי להפחית את הזיהום שווה לי , כך חוסכים בעלויות כספיות במניעת תשלומי קנסות .

 

המטרה: עולה כסף לאכוף את החוק באכיפה מסורתית כאן המדינה מקבלת כסף.

לדוגמא: מיסוי פליטת או הזרמת חומרים מסוכנים – חריגה או פליטה – לבעל המפעל לעיתים עדיף להתקין מערכת למניעת פליטה מאשר לשלם מס בעבור הפליטות והחריגות.

דוגמא נוספת: כלי רכב על בסיס חשמל – יזכה להפחתה במס.

 

גישה חמישית – ביקורת ע"י בנקים, משקיעים וחברות ביטוח

בנקים :

נניח ויש לי רעיון לפתוח חב' לייצור ואין לי את המימון , בנק מעוניין לדעת שיש רעיון שניתן להביא לביצוע ושירוויח כסף בלי בעיות, האינטרס של הבנק לקבל את הכסף בחזרה , אם הבנק יודע שהתוכנית לא עומדת בדרישות התקנים הסביבתיים זה מעודד את הבנקים לאכוף את החוק בלי התערבות רשויות השלטון.

משקיעים :

אך מצב זה לא קיים בארץ , מה שכן קורה בארץ זה משקיעים . במקום לפנות לבנק אנו נפנה למשקיעים פרטיים, בחו"ל הם ייבדקו האם אתה עומד בחוקים הסביבתיים משרדי עו"ד בת"א כבר קיבלו בקשות כאלו.

לדוגמא: משקיעים מחו"ל ביקשו מעו"ד ישראליים לבדוק האם החב' הישראלית עומדת בדרישות הישראליות . גם אם אין אכיפה  עדיין עלול להיות אכיפה בעתיד ולכן זה מביא לפיקוח משקיעים.

 

חברות ביטוח :

במפעלים גדולים יש ביטוח נגד תביעות משפטיות. חברות הביטוח בארץ קטנה, חב' ישראלית אינה יכולה להשקיע בפוליסה של ביטוח עסק גדול, אז או שיש קבוצה של חברות ביטוח או "שוק שני" בביטוח- חב' ישראלית מוכרת את הפוליסה לחב' שעוסקת רק בעניינים גדולים כי בח' הישראלית דואגת שאם יש  בעיה היא תקרוס  אך חברה גדולה יכולה לאזן זאת.

חברות ביטוח לא יסכימו לבטח שלא עומת בחוקים הסביבתיים כי אם חברה מבטחת עסק גדול יש סיכון שאם בעסק גדול יהיו בעיות סביבתיות יהיו גם תביעות ויש צורך לשלם עבור המשפט וחב' הביטוח עלולה לא לעמוד בהוצאות משפטיות בעסק גדול לכן הם בודקים האם החב' עומדת בחוקים הסביבתיים .

 

נושא חדש :צדק סביבתי

זה התחיל בארה"ב עם טענות שיש בעיות של אוכלוסיה הסובלת מבעיות סביבתיות יותר מאוכלוסיה אחרת  בד"כ אוכלוסיה חלשה אפו-אמריקאים. אימצו זאת גם בארץ .

 

כיום אגודת אדם טבע ודין בודקת את העניין, כל שנה טוענים שיש אוכלוסיה שסובלת יותר מאוכלוסיה אחרת עקב בעיות סביבתיות , גם כי גרים בקרבת מקור מזהם, אין אכיפה ,הם לא קרובים לרשות טבע , גנים לאומיים וכדומה ..עניין בעיתי בארץ, יש טענות שבמגזר הערבי סבלים יותר מהמגזר היהודי  אבל דווקא המגזר הערבי גר מקומות פחות מזהמים ולהיפך…

 

לדעת פרופ' גלפי  – מבנה ההתיישבות בארץ  שונה מארה"ב שכן לדוגמא כאן טוענים כי קבוצות של עשירים חיים במרכז הארץ איפה שיש זיהום (למשל פי גלילות – רמת אביב) ולכן יש להיזהר בהבאת המושג צדק סביבתי לארץ .

כאן יותר קל לגופים חזקים להשתתף בהשפעות סביבתיות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כנס בנושא: אנטנות סלולאריות  – סיכונים והגנות

ככלל, מדובר בנושא בוער בחברה הישראלית, חקיקת חוק חדש "חוק הקרינה הבלתי מייננת", הוא חוק חדש שטרם נכנס לתוקפו, חלקים נכנסים לתוקף בתחילת ינואר 2007, המשרד לאיכות הסביבה מכין חומר עוד בטרם החוק נכנס.

 

הערות על המאפיינים של הקרינה מאנטנות סלולאריות(פרופ' מרשה גלפי):

  1. הקרינה קיימת כתוצאה מדרישה של האוכלוסייה לשימוש במכשירים סלולאריים (בהתאמה לשימוש ברכב – יש זיהום בכלי רכב כי אנו רוצים לעבור ממקום אחד לשני בעזרת רכבים)
  2. המקורות הם מפוזרים   – לא מדובר מקור אחד מרכזי (כמו תחנת כוח ) כאן צריך לטפל במס' גבוהה מאד של אנטנות סלולאריות .
  3. בעיה שהציבור אינו באמת מבין אותה היטב אך מפחד מהם רבות, בעיה בשלטון דמוקרטי בגלל שמחד אנו רוצים שהשלטון יענה לדרישותינו ומאידך רוצים שיטפלו בבעיות הקרינה וישמרו על בריאותינו.
  4. הבעיות כרוכות בבעיות אסתטיות(חלק מההתנגדות של הציבור היא התנגדות אסתטית), יש נטייה לטפל קודם כל בבעיות אסתטיות.

 

עו"ד אורלי חורש קופמן(לשכת היועצת המשפטית המשרד לאיכות הסביבה):

סמכויות המשרד לאיכות הסביבה בנושא הקרינה הבלתי מייננת:

בשנת 1990 בהתאם להחלטת ממשלה הועברו למשרד סמכויות משרד הבריאות בנושא "טיפול בחומרים מסוכנים, פסולת רעילה …, קינה

מאז פועל המשרד בהתאם לתקנות הרוקחים (יסודות רדיאקטיבייים ומוצריהם) התש"ם 1980.

תקנות הרוקחים מונות מספר תחומי "עיסוק" האסורים אלא על פי היתר מהממונה על קריה סביבתית לרבות העיסוקים הבאים:

  1. עוסק במכשיר הפולט קרינה בלתי מייננת
  2. הקמת מיתקן המכליל מכשיר הפולטי קרינה .
  3. תיקון מכשיר הפולט
  4. לתת היתרים שתוקפם הוא לשנה אחד
  5. להתנות את ההיתר בתנאים
  6. לתת הוראות מיוחדות באם מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו של הציבור.
  7. לבצע כל פקיד אחר שיטיל עליו השר
  8. להמליץ בפני השר על קביעת תקני בטיחות קרינה
  9. לתת פטור מתחולת התקנות לגבי מכשירי קרינה
  10. לבטל היתר או להשעותו

 

 

 

תקנות הרוקחים – בעיות וכשלים:

  1. התקנות מהוות תשתית רעועה להסדרת העיסוק בקריה בלתי מייננת
  • ספק האם החוקים המסמיכים קיימת הסמכה להתקנות תקנות המגבילות את העיסוק בקרינה ובמתן שירותי קרינה(בעייתיות עם חוק יסוד חופש העיסוק)
  • עד לפני שנה, לא אפשרו הטלת סנקציות פליליות על המפרים תקנות, הוראות ותנאים בהיתר.
  • אינן תואמות את הצרכים והדרישות של העולם המודרני.

 

חוק הקרינה הבלתי מייננת:

 פרק א' מטרת החוק:

מטרתו "להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקריה בלתי מייננת ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת"

 

החוק עתיד להיכנס לתוקף בינואר 2007, חשיפה לקרינה בלתי מייננת באופן ממושך ובכמויות רציניות עלול לגרום לנזקים בריאותיים.

 

פעם ראשונה שעקרון הזהירות המונעת קיים באופן מפורש בחוק.

 

פרק ג':

הסדרת העיסוק המקורות קרינה באמצעות היתרים

3(א) לא יקים אדם מקור קרינה …..

(ב)…

(ג) היתר הקמה והיתר הפעלה יכול שיינתנו לגבי מקור קרינה מסוים או לגבי סוג מסוים

 

5 (א)

(ב)

הגדרה מאד רחבה למקור קרינה..

מקור קרינה – מכשיר , מיתקן או מערכת טכנולוגית שבמהלך העלם נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בלתי מייננת למעט קרינה לשימוש רפואי.."

"קרינה בלתי מייננת", "קרינה" – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שרמת האנרגיה שלהם פחותה מ-5 אלקטרון וולט …

תנאים למתן היתר:

מי שמקים ומי שמפעיל – צריך היתר .

החוק קובע מה הוא צריך לעשות בכדי לקבל את אותו היתר.

הצגת רישיונות שונים(כמו בהתאם לחוק התכנון והבניה).

 

המשרד לאיכות הסביבה נותן היתר הפעלה אך רק למי שיש לו היתר בניה על פי חוק.

 

בכדי לעמוד במטרות החוק, החוק קובע ממונה בעל סמכויות,סעיף 10,(יש שיאמרו רחבות מדי) לקבוע הגבלות לפני או תו"כ ההיתר.

 

 

סעיף 11 לחוק קובע שהממונה יכול לבטל היתר אם …

קיימים מס' תנאים בחוק (על סעיף זה היו וויכוחים רבים)

 

סעיפים 13-17 מטפלים בפיקוח עונשים, צו סילוק

סעיף 13 – הסמכת מפקחים

סעיף 14 – סמכויות ממונה ומפקח

סעיף 15 – צו לסילוק מקור קרינה

סעיף 16 – עונשין

סעיף 17 – אחריות נושא משרה בתאגיד

סעיף 18 – אי תלות ומניעת ניגוד עניינים.

סעיף 19 – חובת יידעו הציבור על ידי ממונה

סעיף 24 – סעיף אגרות (בעד הגשת בקשה להיתר)

סעיף 25 – ביצוע ותקנות

סעיף 26 – חובת התקנת תקנות

סעיף 27 – תיקונים עקיפים לחוק התכנון והבניה .

 

סעיף 31 – סייגים לתחולה

סעיף 32 – תחילה – שנה מיום פרסומו של החוק.

סעיף 33 – הוראות מעבר.

 

 

 

דר' מנחם מרגליות( נחל שורק הוועדה לאנרגיה אטומית):

            הרשת הסלולרית: גלי רדיו ,המהות,ההשפעות הביולוגיות ותקני בטיחות :

 

מקורות המידע להשפעה של גלי רדיו :

  1. מחקרי מעבדה:חיות ניסויי
  2. מחקרים אפידמיולוגים: ללא כוונה לבצע ניסוי, אנשי תעשיה ואנשים שגרים סמוך לתחנות שידור בעוצמה.

כל אחד בפני עצמו לא מושלם אך זה מה יש.

פס"ד – עובד שעבד במפעל צעצועים ונפגע בגיל 28 בקטרקט (פגיעה ברשתית העין) והש' דורנר פסקה לטובתו פיצוי.

 

מחקרים אפידמיולוגים לגבי סרטן:

 

  1. קבוצה של חיילים אמריקאים במלחמת קוריאה – לא נמצאה שכיחות יתר .

 

  1. קבוצה תושבים אנגלים בברטניה שהתגוררו ליד תחנות שידור רדיו – לא נמצאה שכיחות יתר.

 

היכן מתמקדת הקרינה, במכשיר הסוללרי ?

 

מחקר על קבוצת סטודנטים , שנחשפו לקרינה מטלפון סלולארי –  הראו על ירידה ב זמן התגובה של המחשבה , זה קרה כאשר בזמן הניסוי הפלאפון שידר.

 

קרינה מקוצב לב ?

 

הבעיה שאנשים מקבלים קוצב לב שתוכנן לפני שנים רבות, אותו מהנדס לא היה מודע לסכנות הקרינה כפי שהם ידועות היום, ולכן אותם אנשים שמשתמשים היום בקוצב חשופים לסכנה אמיתית – וזה בעיה חמורה.

 

מר' אסף אייזין (יועץ לפורום החברות הסלולאריות):

 

הרשת בנויה מאנטנות רבות ,ככל שיש יותר אנטנות כך העוצמה תקטן,

 

עו"ד תמי גנות (אדם טבע ודין האגודה הישראלית להגנת הסביבה):

 

בעיה מרכזית בחוק – ניגוד עניינים – הרבה מאד אינטרסים מעורבים , מגיעות פניות ואנשים לא סומכים עליהם , מי מזמין את הבדיקות , חברות הסלולארי מזמינות ומתאמות עם הבודק, הסעיף שבא לפתור את בעיה זו הוא מאד אמורפי ועמום.

המבחן הגדול יהיה בתקנות שמאפשר איזשהו זכות וטו עקיף ,אולי לא יהיו תקנות , אולי האינטרס החברתי-סביבתי לא יבוא לידי ביטוי.

יש מסגרת השאלה מה יהיה בתוך המסגרת.

 

עו"ד ליאור כץ (היועץ המשפטי של פורום ראשי הרשויות המקומיות):

 

יש נושאים שמעניינים כל אחד מאיתנו, שאלות כגון הקימו לי אנטנה, כן מסוכן לא מסוכן? למה לא ידענו על זה מראש??,על מנת לענות על שאלות מהסוג הזה , ברשויות המקומיות ניסו לפעול והשתלבו בתוך הליך החקיקה , והצליחו להכניסם בצורה מסוימת לתוך החוק.

 

  1. יידוע הציבור ומתן זכות התנגדות לתושבים(לפני החוק היה ניתן להקים אנטנות ללא שאלות מיוחדות) – לרשויות המקומיות לא היה שום שק"ד ושום אפשרות לפנות ולבקש להעביר מיקום לדג', היה קורה מצב בו אדם קם בבוקר ומוצבת ליד החלון שלו  אנטנה ללא ידוע וללא יכול למחות – יש לציין כי זה לא נכנס בצורה מלאה – יש זכות להתנגד אך את זכויות אלו יש לקבוע לתקנות(אנו ממתינים לתקנות בכדי לדעת עד כמה באמת תהא לנו זכות ההתנגדות).
  2. להרחיק אנטנות ממקומות רגישים: נכון שעד רגעים אלו המדע והרפואה לא יודעים לאמור בצורה ברורה עד כמה המצב מסוכן אם בכלל, אך יחד עם זאת אנו רוצים להרחיק כמה שיותר מהאוכלוסיות הרגישות יותר כמו ילדים קטנים, זקנים או חולים, הרשויות ביקשו שתהא סמכות לרשות המקומית להרחיק אנטנות ממקומות רגישים אלו, בתקנות אמור להיות קבוע מהם המקומות הרגישים, לא ברור  עד כמה יורחקו ומהיכן  – רק אחרי התקנות נדע.
  3. מניעת ניגוד אינטרסים – חברות הסלולארי מצד אחד ומהצד השני הבודקים, חלק ניכר מהבודקים מקבלים את פרנסתם מחברות הסלולארי, ייתכן שהבדיקה נעשתה בצורה המקצועית והאמינה ביותר אך יש כאן ריח לא טוב, גם כאן ההוראה נכנסה באופן חלקי מאד – ימים יגידו

 

הוראות שרצינו להכניס ולא נכנסו:

  1. קרן מחקר: חושבים שהנושא מעסיק את רוב הציבור ברמה כזו או אחרת , ומן הראוי שהמוסדות של המדינה(משרד הבריאות) ולבצע מחקרים בלתי תלויים ויבדקו עד כמה המצב מסוכן אם בכלל.
  2. הוראות שיאפשרו הגשת תביעה נזיקית או ייצוגית כנגד הפרה של החוק ותקניו, מה קורה אם חברת סלולארי אשר קיבלה היתר לא מחזיקה את המקום כראוי ועם הבדיקות הנדרשות … מה השיניים של הרשות , הן אזרחי והן פלילי.

 

במכלול החוק חשוב מאד , המבחן שלו יהיה ביישום שלו.

נכון להיום קיימת תופעה בעייתית :יצירת מעקפים של החוק:חובות שיפוי ,היתרי בנייה  – מקימות מתקנים ונמנעות לבנות ולקבל היתרי בנייה כאשר הם מקימות אתרים בתוך בתים , דיווח על מתקן אלחוטי שלא מצריך היתר מיוחד.

[1] מ"מ, מפגעי רעש בסביבה והדרכים להפחתתם, "הביוספירה" – ירחון המשרד לאיכות הסביבה, כרך כ"ד 9-10, 1995  www.sviva.gov.il (ספריית פרסומים)

[2]עובדות שחשוב לדעת אודות רעש, אגף למניעת רעש וקרינה, המשרד לאיכות הסביבה 01/06/04 www.sviva.gov.il (ספריית פרסומים)

 שם[3]

 החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, ס"ח תשכ"א, עמ' 58 (להלן: חוק למניעת מפגעים)[4]

 ס' 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ס"ח 1957, תשס"ד (12.8.2004), עמ' 532[5]

 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ס"ח 2001, תשס"ה (24.5.2005), עמ' 462[6]

 תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990, ק"ת 5288 (23/8/90), עמ' 1006 [7]

 תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990, ק"ת 5288 (23/8/90), עמ' 1006 [8]

 תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, ק"ת 6131, תשס"ב (6/11/01) עמ' 76[9]

 צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט- מניעת רעש), התש"ס-2000, ק"ת 6055 (12/9/00) עמ' 882[10]

 חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) התשנ"ב-1992, ס"ח 1958 (15/8/04), עמ' 545[11]

 חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ס"ח 1955 (10.8.04), עמ' 502[12]

 פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ס"ח 1742, תש"ס (25.6.2000), עמ' 213[13]

 

ראה גם בדף הבית שלנו אתר מאמרים וידע משפטי,מאמרים שירותי האתר אודותינוממליצים על עורכי דין פליליים, ממליצים על עורך דין תעבורהנהיגה בשכרותדיני איכות הסביבהדיני עונשיןסדר דין פלילי -מהו?

השארת תגובה